Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1865-01-01 · Heft 11 · p. Seite 420

420 Cödexv. Raschi’s u.Räschbam’s Pentateuch-Commentarien ibid. Cap. 15, v. 25 die Leseart: שם במרה על ידי עלילות הנסיון אשר שם "להוציאם" למיס ואחר כך רופא להם וכוי ibid. Cap. 16, v. 31 die kurze Leseart: לפיכך כתוב כאן : וטעמו שמתחלף טעם המתיקות ibid. Cap. 18, v. 9 (פ׳ יתרו) die Leseart: כמו כדין כל תיבות של בג״ד כפ״ת יי יל יי יי יי יל יל לי או• במקום א׳ו ibid. Cap. 18, v. 19 (פ' יתרו) die Leseart: הנודעים "בכל" לחכמי ישראל ibid. Cap. 21, v. 18 (פ' מ־שפטים) die Leseart: (und nicht: וכן מצאתי בת״ב 4 4 וגר בלבנים או בטורמסין (כורמסן Zu Levit. Cap. 16, v. 10 (פ׳ אחרי מות) zur Stelle: ושלח אותי לעזאזל למדברה steht liier, statt der in unsera Ausgaben vorkommenden Leseart: לשלח אותו חי "אל ההרים" die weit gefälligere und sachgemässe Leseart: ל׳שלח אותו חי "לעמים" Zu Numeri Cap. 30, v. 2 ist für die dort (in unsern Ausgaben) gegebene Ortsbezeichnung: נשאלתי ביוניוב בכרך לושדון וגר hier an den Schriftzügen die Leseart zu erkennen: (oder auch כשאלתי(3 ״באניוב" בכרך(4 לושרין (לוטרין ibid. Cap. 35, v. 31 wird die erweiterte 8 atz erklär ung: בברייתא 4 4 4 דר' אליעזר וכל׳ durch besondere Schriftzeichen als ein Zusatz angedeutet, um sie nicht für eine von Raschbam selbst angeführte Stelle zu halten.5) 3) Der 2. Buchstabe dieses Wortes ein א und die beiden vorletzten ן und י, worunter demnach ״Anjou“ zu verstehen sei, diese Lesart ist begründet durch Tosaf. Jebam. S. 82b. 4) לוטרין (Lothringen?) oder jedenfalls לושרין mit ר statt ד zu lesen sei. 5) Vergl. oben 6. 383, Note 3.