Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1865-01-01 · Heft 11 · p. Seite 419

'*י A 41 , v.-1yu ^^^^^D^WWWWWW auf der- Breslauer Seminar-Bibliothek. "לעו(® במקרא; לא "שלו" כתוב כאן כדברי "העברים"(1 ולא "'שליח כדברי "הנוצרים"— יעקב עיקר הגדולה של יהודה שמדור עד רחבעם פירש, אבל חוסר הגדולה רצה להפרש(2 * אלא מכללו של מקרא אתה מדקדק (Vergl. Targ. and Ab. Esr. z. St.) שמישילה ואילך נתמעטה' Ibid. Cap, 49, v. 18. Eine unwesentliche Satzerweiterung der grossem Deutlichkeit wegen: לישועתך דן קויתי ד׳ : אני מקור. ד׳ שיוישיע אותך, משגבר על האמות4 * Zu Ende dieses 1. B. Mos. im Schlussgedicht heisst es hier: עד כי היא סלסל• לוחות (und nicht הספר נחסל מפי רב זמם (דמם המרומם 4 4 וכו' 4 4 4 ולביש מאימות לו שארית חמות 4 4 4 וכו' Zu Exod. Cap. 5, v. 22 (Ende פ' שמוה) heisst es: "למה הרעותה : בשביל שהלא סמוך "לה״י ibid. Cap. 6, v. 8 (Anfang פ' וארא) ist hier zwischen: 7ושמי ד und לא הודעתי noch das Wort: ״על״ eingeschoben und lautet also: אז היה מוסב "ושטי ד"׳ על לא הודעתי ibid. Cap. 10, v. 11, die Leseart: ואם כן טף ונשים למה, "ולכם שאמר" להם יהי כן ד׳ עטכם ibid. Cap. 12, v. 86 die Leseart: מי שפועל את הדבר קרוי פועל וכוי ibid. Cap. 15, v. 9 [10] (פ' בשלח) die Leseart.• במים של ים א"עפ שהן אדירים משברי ים Cap. 20, v. 13; פ׳ קדשים;34 ,11 פ' שמיני Cap. 19, V. 19), ist nach der strengen Sichtung und Scheidung durch äussere Zeichen, die der Copist überall beobachtet, wo es gilt, die Worte des Oommentators und die etwaigen fremden Einschiebsel leicht erkennen zu lassen, durchaus nicht in Zweifel zu ziehen, (Vergl. w. u.) 9) Die Schriftzüge im Ns er. undeutlich; ob לער oder לען , letzteres aber mehr wahrscheinlich und richtiger. *) Diese Ausdrucksweise bei Raschbam gewöhnlich, vergl. z. B״ פ' בא v. 7. 2) In unseren gedruckten Ausgaben die Leseart: רצה לפרש״‘, und.schiebt לא״^ ein, welches letztere hier nicht steht, aber dafür das Wort: להפרש, was als gef. Mfal passivisch aufgefasst werden müsste, wenn es einen entsprechenden ähnlichen Sinn geben sollte. 33*