Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1865-01-01 · Heft 3 · p. Seite 88

88 ' Geschichte der Juden in Posen. Als Nachfolger des 1612 verstorbenen Mardochai Jafe wurde Jesaias b. Abraham Horwitz (של״ה) als ders betont wird: הוא עשיר דדיוא עתיר נכסין עתיר פומבי (GB. II, 298b). Ich theile den interessanten Gemeindebeschluss seinem Wortlaute nach mit: .איזה מהם שיובהר ברצון ה' לא יפחות מנתינה שלשה מאות הגריים לקופת הקהל ובאופן שנודיע מקדם לארבעה גאונים הנ״ל שהקבלה יהיה באופן שמחריב ליחן לקופת הקהל ג' מאות הגריים וטי שיתרצה ליתן הנתינה : זו במלואה ישליש כך הנ״ל בברעסלא ביד אוהבו ומיודעו מון ליד הרב הגאון ר' ישעיה פיק או לאיש המפורסם שם בברעסלא דהוא איש אמיד והשליש יותן הודאה כשיוגמר הקבלה מחריב לסלק ג׳ מאות הגריים כשיומסר לו השטר רבנות. וכי יבוא תשובה מן הגאונים הנ״ל אבם יתרצו להשליש סך הנ״י^ אז אאסף אסיפה לבחור וכר ובתנאי שהרב אשר יקובל מחריב לקבל ע״ע של^ז | יזוז טקהלתנו עכ״פ שלשה שנים ישב אתנו ואף אם ישב אתנו ימיכם ושניכם ן ארוכים לא יתן שום אדם את דעתו להחזיר להגאון איזה סך מן הש' הגריים שנתן בשעת הקבלה וכן לא יחווה ארם רעתו קודם הקבלה ליקה מן המקובל Etwa — .לרב פחות מן ג• מאות הגדיים כי לא יוגרע מאומה מן ש' הגדיים ־ שלא להעמיד על :acht Wochen später beschliesst der Vorstand המרכז האחרון וליקח אף בציר משעורא הנ״ל ועכ״פ לא פחות מן מאתייבם הגדיים וסך מאה הגדיים שלישית יהא נחשב לחרב שיקובל בעד הוצאות וכר. Selbst das General-Juden-Reglement für Süd- und Heu-Ostpreussen (dd. Berlin, 17. April 1797) enthält noch eine Bestimmung gegen die Käuflichkeit der Rabbinate, cap. IV, § 1: ״Da aber dieselben (Juden) bisher in einem grossen Zwange und Druck ihrer Rabbiner gestanden, welche ihre Stellen einander überbietend für übermassige Summen zu kaufen oder zu pachten gewohnt, und daher neben ihrem und der Ihrigen bequemen Unterhalt wegen solcher Kosten sich an ihren Glaubensgenossen reichlich zu erholen bedacht gewesen׳ so sollen zwar die Gutsherren, welche Synagogen in ihren Städten zu haben und die Rabbiner bei denenselben zu bestellen berechtigt sind, bei solchem ihrem Rechte und der ihnen von dem anzusetzenden Rabbiner gebührenden Recognition, welche jedoch nicht, wie bisher vielfaltig geschehen, willkürlich hoch und nach dem Anerbieten des Meistbietlienden genommen werden muss, belassen werden. In den Kön. und geistlichen Städten aber sollen ...... die Rabbiner und notliwendige andere Synagogen-Bedienten ...... nicht nur ohne Kauf-