Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1864-01-01 · Heft 2 · p. Seite 58

'58 Mose Älmosnino; erhielt den Auftrag, sich mit noch zwei Begleitern nach Constantinopel zu begeben, um am grossherrlichen Hofe die Genehmigung und Bestätigung desselben durchzusetzen29). In Constantinopel angekommen, musste sich Älmosnino zunächst mit den dem Hof kreise nahestehenden, einflussreichen Juden in Ver.־ 29) Die Predigt Almosnino’s (Nr► 1) nach Erlangung der Freiheit (גזרת החירות, türkisch מוסי^מ^יק gleich norma) gehalten, gibt den Inhalt der Privilegien nur ,andeutungsweise an. Dass sie aber auch gegen Anfälle von Leiten der nichtjüdischen Bevölkerung gerichtet ־waren, wird gleich im Anfänge angegeben: * * * חסדי ה'י אזכיר בענין בניו החירות 4 44 בהרחיק כל מעיק צר ומשטין, מעלינו. Noch deutii-, chsr p. 7a: בנין חירותינו שהיא ישועה כוללת לכל בני עמנו 4 4 4 שהיינו מעותדים למאורעות רבות ורעות וגזרות קשות המתרגשים לבא תמיד בכל יום. . Auch das. p. 7b: מהיום הזה והלאה לא נירא מרבבות עם העומרים עלינו בכל יום תמיד 4 4 4 כי בהצטדם יחד ראשי עם קדש יהיה כח.בהם לעמוד. על ההנהגה הראויה בעיר מה שלא היה להמכח עד היום הזה מחמת׳ אימת המוסרים ממונם על לא דבר. Auch da, wo Älmosnino von den Geldsummen spricht, welche die Salonieher Juden für diese Privilegien geben mussten, deutet er an, dass sie auch zum Schutze nach aussen dienen sollten, p. 6a: ששאל טמנו בפעם החמישית 4 4 4 הרמשים אלפים 4 4 4 לבנים וכן בפעם הששית השלש מאות אלפים מוקדמים 4 4י הכל היה לטובתנו להגביה אותנו מעלה מעלה שנהיה גאים ומעולים על כל שאר תושבי העיר כי בזה יהיה חירותנו, קיים יותר משלהם. Die Schrift, welche Älmosnino über die Vorfälle und Begegnisse während seines Aufenthaltes in Constantinopel zur Erlangung der Privilegien, in spanischer Sprache aus gearbeitet, scheint verloren zu sein, p. 5b: כא^&ר הארכתי ליסד על כל זה בסדר כל המאורע אלינו מיום צאתו עד בואי אל המקום הזה בלעז ללועזות. Wie lange der Aufenthalt Almosnino’s in Constantinopel zur Erlangung des Gesuches gedauert hat, lässt sich genau ermitteln. In derselben Predigt spricht er einmal von zwei Jahren p. 15a: כי בהיותי נע ונד זה שנתים הדבר אין בי כי המתנועע לא יוכל להשיג העיון השלם והחכמה d. 11. ungefähr von 1566 — 1568. Sein Werk Extremes de 'Co ns taut, (wovon weiter) verfasste er, d. h. beendete er 24. April 1567. In der Einleitung dazu bemerkt er, dass die Unterhandlung beinahe ein und ein halb Jahr dauere: que es casi ano y medio. Folglich ist er im Herbst 1565 von Saloniclii nach Constantinopel gereist, d. h. wohl nach Ende der Feste 5826, Tischri — .Sept. oder October. Am 25. Schebat 5328 — Januar wurden die Privilegien genehmigt; aber erst Abschnitt Pekude Adar II. desselben Jahres hielt .er die Predigt darüber. Er brachte also mindestens bei der Ge- .sandtscliaft in Constantinopel zu,von Oct. 1565 bis Januar 1568, d. h. zwei und ein viertel Jahr.