Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1863-01-01 · Heft 8 · p. Seite 290

sei und diese in der Geheimlehre unterrichtet hübe'"), so dass die Kabbala gleichsam auf ihn, als deren Urheber und Begründer. zurückgeführt wird* 2 * 4), während spätere Nachrichten Elia als den Restaurator der verloren gegangenen kabbalistischen Lehre preisen3 б). Jeder in die Geheitnlehfe Eingeweihte hat die Macht, den Propheten zu citiren und ihn durch gewisse Formeln zu beschwören4); die Seelen der berühmten Kabbalisten entrückt der Tischbite allnächtlich der Erde und lässt sie thcilnehinen an der Bcruthung der himmlischen Wesen, so dass sic die Geheimnisse der höheren Welt erkunden ''). Auch die Annähme, dass Elia den Rabbinen erscheine und sie in der Gesetzeslehre unterrichte, findet sich hier wie in der talmudischen Epoche"). Doch begegnen wir auch in dieser Periode zahlreichen Lichtpunkten und ansprechenden Zügen, in denen sich die Hagada in ihrer edelsten Gestalt zeigt, wie sie die Persönlichkeit Elia’s mit sinnigen Sagen und Legenden mannigfacher Art verwebt, die als unterhaltende und zugleich in Sittlichkeit und Frömmigkeit bestärkende Schriften, gleichsam als Lesestücke dienten7). Am bekanntesten ') Kekanati zu Absclui. 0צא, S, L7Hd: כי :;.ל־ אלי־ לד' ־7־ אבב״ד 1ג - .ולמד לו הנכות הקבל׳ ומכרה לכנו הרא״בד וגס לו נגלה ופו' ei'rat iöiajiin Abschn.בשלח erzähl 1■: ר׳ יעקב הגדר הוא שקיבל מאליה, והדאב״ד קבל מר׳ יעקב נדר, וד' יופי כגי נהור קבל מאביו הראב״ד א״ב ד׳ יובי סגי נרור הוא רביעי לאליה. — Ebenso AsulaV Schein liaggad. 11, v. א. 2) Vgl. obige Stellen und die Einleitung7.11 ־ den Büchern Peiiah (פליאה) und Kumli (ל(ס' הקנה sowie Bet ha-Midr. III, XXXVIII. und Griitz, Gosch. VII, Note 3, S. 440. а) Emck hamelech, Einleitung S. 5b: [ומימיו (ר, שמעון 2( יוחאי עמד כחום וצפון זולתי הנמים אההיב שהשיגו בה (בקבלה) מעט כפי שבלם כגון הגאונים ו״ל ובו' ומימות הגאונים עמר התום וכתום עד שבא אדונינו אור ־׳ ימים הרב ר׳ יצהק לוריא ז״ל אשכנזי שלמד אוהו מפי אליה ו״ל. 4) Das. 3. Einleitung 8. 10a. &) Das. vgl. Baba Mezia 80b. б) □ס' מגיד משרי von 11. Joseph Karo, und Asulai Schern, hagg. .165 י׳ ף Wie z. b, in dem Buche: ״ מעשיות ומדרשים שבתלמודElia und R. Josua b. Lewi“ (S. 4b); Elia sutta, C. 8, Ende ״Gott und Elia;“ im ״Midrasch der zehn Gebote“ (מדרש י״ מאמרות) (Bet ha-Midr. I,