Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1863-01-01 · Heft 7 · p. Seite 271

Commentnr des Sal. Parchon zu Jesaia. 27 i אורן גמע. פלאנ״סוא בלע׳ ובדברי חז״ל עצים היו מסודרים שם עצי ארזים ארוגים וברושים. וגשם יגדל, ה״יוטטראירבי.והוצרך לומר וגשם יגדל א״ע״ס שהרבה ידוע שהגשם יגדל הכל כלו' א״ע״פ שהוא נוטע העץ לשם ע״ז הגשם יגדל כמנהגו של עולם בשליחות השם י״ת וברצונו כמו שאמרו ח״ז״ל בעניין זה הרי שגזל סאה חיטים וורעה דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו הולך ונוהג רמוסים שקלקלו עתידים ליתן את הדין אבל יש מפרשים בו שם אילן ויש מפרשים כמו גוף מן הארסית וגשמית יצטבע שהוא הגוף: (טו) לבער, לשון הבערה וכליו. ויחם, לשון חמימות. אף ישיק, עניין הבערה וכן אש נשקה וכך ובעדו והשיקו. (ט־) האח, לשון שמחה וגילה. הטיתי, הטעם מלרע והוא עניין חמימות. ראיתי אור, אש וכן לכו באוד אשכם. לבול עץ, כמו יבול והוא מטה העץ וכן בול הרים ומוצא הארץ בין עשבים בין אילנות יקרא יבול כמו ונהגה האיץ יבולה וכן מוצא העץ שהוא הענפים יקרא יבול ופי׳ לבול עין לענף עץ: (כ) הותל, עניין השקר והתעתוע וכן ואביכם החל בי הטהו, עניין הטייה: (כא) לא חנשני, פי׳ לזיח תנשו־? ממני והסיח מלשון נשיתי טובה וכן כי נשני אלהים את כל עמלי וכן בארץ נשיה והוא מקום המתים שהם נשכחים שם: (כדן רקע הארץ, פי' פורשה כלו׳ שתקן שטחה להיות הצאצאים עליה: (בה) אותות בדים, פי׳ הכוזבים מלשון אשר בדה מלבו. יהולל, עניין שגעון וכן לשחוק אמרתי מהולל. יסכל, עניין סכלות: (מ) תושב, תחושב: (כז) לצולה, כמו מצולה והיא בכל שהיא מקום מים. חרבי, לשון יובש: נכח) תוסר, לשון יסוד: מהי (א) לרד לפניו, שרשו רד״ד והוא מלשון הרוה־ עמים (!) תחתי שהוא עניין פרישה ורקיעה והרגו׳ וירקעו ורדידו. אפתח, עניין ההיתר וכן ויפתח הגמלים, אל יתהלל הוגר כמפתח: (ב) והדודים אישר, הדרכים המעוקלים וסובבים סביב סביב אישר וכן בדברי ח״ז״ל הדודא דכנתא ופי׳ שומין הדקים היוצאים מן הטעים והם מסובבים סביב סביב. דלתות נחושה, אציר בלע' וכן כל נחושת ונחושה שמדבר עליו לעניין חוזק. אגדע, אכרות. לרד לפניו, פי שטיחת כמו שפרשנו למעלה: (ד) אכנך ולא ידעתני, פי'אמר בתחילה בשמך כלו' קראתי בשמך והוא פירש וקראתיך בלא שמך אלא בכנוי והוא מלך או משיח עד לא ידעתני כי אני הוא הנותן לך כח בעבור ישראל כדי שהוציאם מגלות בבל: (0 אפם בלעדי, פי׳ אין בלעדי: (ח) הרעיפו, עניין הזלה וכן ושחקים ירעפו טל: (ט) רב, לשון מריבה. ופעלך אין ידים לו, פי׳ אין לו כח והעמדה וכן ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה: (י) מה תחילין, לשון