Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 12 (1863)
- Issue
- Heft 7
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1863-01-01
- Page
- Seite 270 (sequence 2)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/2829132-2829290-2829298-2859764--07831-2859815- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
270 Commentar des Sal. Parchcm zu Jesaia. (ז) בראתיו יצדתיו אף עשיתיו, לשו,־ בריאה הוא התחדש הדבר בצאתו מאין ליש ולשון יצירה אינו כופל אלא על דבר שיש לו ממש וצורה ומר. שכתוב ויצר רוח אדם בקרבו על יצירת כלי הגוף המקבלים כח הרוח והם המות והלב ואמר בקרבו לומר שהבורא י״ת בורא הרוח על שליטות צורות האד□ ווהו שאמר כאן החילה ברא תיו ר״ל הוצאת־ אותו מאין ליש ואחר כך יצרתיו ר״ל שהעמרתיו על תכונת הצורה ואחד כך עשיתיו שפי׳ הקנחיו כי לשון מעשה הוא חיקן הדבר והשלמתו לפיכך אמר אף עשיתיו: (י) לפני לא נוצר אל, פי׳ בו כמו יצר כלו' קודם שנעשיתי(ס״ט) אני לא היה שום דבר שנוצר על ידי אל זולתי ואחרי שיצרתי כמו כן לא יהיה דבר נוצר על ידי אל זולתי כאלו אמר לא נוצר מאל ואי אפשר לפרש לפגי שנוצרתי אני לא נוצר אל וחלילה וחס לומד נוצר על ידי יוצר י״ת. וראיה לפירוש דה שמלת נוצר נפעל עומד ולא היה קט״וץ אלא פתוח ונסמך למלת אל. כתב ר' דוד קמחי ז״ל בחלק הדקדוק: (יד) שלחתי בבלה, פי' שלחתי כדש לבבל להחריבה ולנקום נקמתם טמנה. והורדתי בריחים, לשון הברחה ויש אומר לשון בריחים כלו׳ קשורים בבריחי ברול והרב ר' יעקב בן אלעזר פי׳ מלשון רוח והם הספינות ונקראו כן לפי שהולכים ברוח וכ״חי ואחיתית כמשוטין בולהון: (יו) דעכו כמו כבו, וכן ידעך נרו, דועכו כאש קוצים. עניין הכבוי והכליה: (יטו בישימון, במקום שממה: (כד) קנה, דהבש□ שהו» בדטורז הקנרת ונקר» קני״לר־ז בלע׳: (כז) ומליציך, בעלי טענות: מד- (ג) אצק מים, לשון יציקה: (ד) כערבים, לשון ערבי נהל. יבלי מים, כמו פלגי מים: (ה) יכנה, פי׳ יכסה שמו ויאמר כי ישראל הוא ולשון כנוי ידוע בדברי ח״ז״ל: (ח) »ל־! תרהו, עניינו א?־י תפחדו: (יב) מעצר. הוא הקרדום. ובמקבות, או״גו״ל בלע׳. יצרחו, יעשהו ויחרשחו. ויעף, לשון עיף מן הצמא: (יג) יתארהו, ועשה לו צורה. בשדר, בשש נקודות והוא חוט הצבע שמסמן בו הנגר מה שרוצה לכרות מן העץ. במקצועות, הכלי שמקלף בו החרש העץ ומהליקו מלשון יקציע הבית שחרגו׳ יקלף ואמר מקצועות לשון שנים כי הם שגי כלים למלאכה זו לאחד קורץ לו סוט״יניט והאחר קורץ לו פלא״נה וכת״י באומליא וכן הכלי הוא כאזמל. ובמחוגה, שם הכלי שמחארץ ומכוונין בו העגולה קומפאש בלע'. כתפארת אדם, רמז לנשים או אדם ממש ור״ל כתפארת איש ולמה לשבת בית ולא לצורך אחר יכסו שאמר ויניחהו תחתיו במקומו לא ימוש: (יד) הרזה, טין אילן סרק ויש מפרשים שהוא העץ המגדל אגדים קטנים נו״קלי בלע׳. ואלון, כתרגומו ובערבי אזל״זינה בלעי.