Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 12 (1863)
- Issue
- Heft 4
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1863-01-01
- Page
- Seite 152 (sequence 4)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/2829132-2829290-2829295-2859520--07637-2859586- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
152 Coinmontar des Sal. Parclion zu Jesaia. הפטרת לך לך. בשליש ויש טפדש־־ב וכל בשליש מדרי שהיא שליש המדה הגדולה וכן בדמעות שליש נאמר על גלות בכל שהוא שליש גלות מצדים שהיה ד״ד״ו וגלות בכל היה שבעים שנה או נאמר על זה גלות שהוא גלות שלישי. בפלס, יושר המאזנים והוא מה שתופס בידו השוקל והוא מסומן בסימנים לדעת המשקלים וחולין על נקודות הסיטניכס אבן המשקל ובלע׳ הומאגה: (טו) כמר מדלי, כטיפה הנהלת מן הדלי ואו' שמלת מר ששישה טר״ר מעניין ויתמרמר אליו שימי לך המרוריסם שהוא עניין הגבהות ולפי שהטיפה הנופלת מן הדלי אל תבור כשמעלין הדלי מן הבור נקראת מר לפי שנופלת מגבוה. וכשהק, לשון שתיקה. כדק ימול, פי׳ כעפר דק ימול אוהב: (טז) אין די בער, פי׳ מיער. וכן ובעד בשדה: (יה) דמות, דמיון. תערכו לו, משפטו העריכו כמו וידבקו גם המה שמשפטו וידביקו: (יטץ נסך, כסה דש מפרשי, לשון הסבה. ׳רקענו, עניין שטיהר, וכן וירקעו את פ הי הזהב. ויתקוח, פי' שרשרות וכן עשת הרתוק: (כ) המסוכן תרומת, פי׳ האומן ת,מלומד והרגיל להריבם הקרדום על העץ מלשון ההסכן הסכנתי אבל ד' דוד קמה' ז״ל פי' מלשון ילד מסכן שהוא העני כתרגומו ופי' הפסוק כי אמר למעלה הפסל נסך חרש וצורף כזהב ירקענו ורתוקות בסף צורף וזהו מעשה העשירים שיעשו הפסילים מכסף ומזהב אבל האיש העני והמסוכן שאינו יכול לעשות מכסף ומזהב לתרומה לפסלו עץ לא ירקב יבהר כלו' אתר שלא יוכל לעשותו זהב וכסף יבקש ויבחר העץ המובחר שלא ירקב: (כב) על הוג האיץ פי' גלגל הסובב את הארץ וכן וחוג השמים יתהלך ובלע׳ קומפ״אש. כחגבים, מין ארבה. הנוטה כרוק, פי׳ כקרום ר״ל :יריעה ובלשון ח״ו״ל בדוקין שבעין. וימתחם, עניין משיבה ופרישה וכן בדברי ה״ו״ל מקוב שנטתה עסו: (כג) רוזנים, שרים ומלכים: (כד) כיד1 שורש, אין נותן שורש בארץ. גזעם, העץ ד,נקטף ושרשו נשאר בארץ יקרא גזע. וגם נשף, עניין נפיחה מלשון נשפת ברוחך: (כו) מרוב אונים, מלשון ראשית אונו ולאין אונים עניין כח ואומץ. איש לא נעדר, על הככבים הוא אומר שהאחד מהבם לא הסר מהיות נכר ונבדל מהברו בשבם לפני הבורא מרוב גדולתו ורוממותו על הכל וכן נאמר לשון איש על הכרובים ופניהם איש אל אהיו, ובבהמות איש ואשתו: (כז) למה תאמר יעקב ותדבר ישראל: (לא) אבר, כנף וכן ישאהו על אברתו מי יתן לי אבד כיונה: כוא. (ב) ומלכים .ירד, עניין ממשלה וכן י"׳ ירד לי בגבודים: <די) ויאתיון, תרגום ויבא ואחא: (ץ מחליק פטיש, לשון ואנבי איש חלק כלו' המחליק בפטיש. הולם פעם, מלשון והלמה סיסרא. פעם. שם הכלי שמכין בו והוא