Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1863-01-01 · Heft 3 · p. Seite 102

Aus dem Scfcr llasichronot 102 ,'לזית היתרה טהשבתי להשלים הספר הזה עוד. אכן בי־צוח רז׳ שהמלאכה הזאת תהיה נגמרת ושהספר הזה יצא לאורה העיד ה׳ את דוה אדוני ושים בלבנו ללמוד עמי בלשון הקודש הזה ולמדהו ממני בקלות ובזמן קצר מאד, והרי לך שב בשלושה, לשון עבדי הקדושה, ולשון יון הדוהה, ולשון לאטי״גו הצחה׳, כדי שתהיה שלב בכל השלמיות, והרי אדוני בין החכמים, נטו השמש בין הכוכבים, והנה ידע רה אדוני כי יום אהד נפל בינינו הדבור, ודברנו מזדה החבור, ובקשה ממני בגרוני להראותך הקונטרסים הנשבריבב, אשר בידי נשאריבב, ובקראך בו, זכייה רב טובו ותועלתו המגיע טמנו לתלמידי הלשון הזה ובקשה ממני בכל עוז שאקבל עלי המורה להשלימו, והבטהת וקיימה לתת שכר הסופרים והנקדניב וכל אשר יצא עליו לחזק את בדקו ולנדור את פרצו עליך היו כלנה. ובכן התעוררתי ונכנסתי במורח הגדול ועול הכבד הזה, וביוב ובלילה לא שכב לבי עד כי זכיתי להשלימו בעזרת ה׳ ובעזרת נדבת יד הורוני הטובה עלי. והיה בהיוה המנהג הנהוג בארץ שכל מי שיחבר ספר הדש להדפיסו וליהסו לשב אהד מהשרים הגדולים אש־ בא־ץ המה, היה מן העול והחמס ליחס אה הספר הזה כי אב אליך השר, והלילה לי מעשור! בדבר הזה לא בלבד בעבור כבוד מעלתך ויקר תפארת גדולתך כי רבה היא, כי גב בעבור נדבות ידך ורהב לבבך באש־ אתה אדוני הייה סבה להשלימו ולהקימו על רגליו!Sr ידך נזכה בלנו במהרה לאורו ולהדפיסו, ותמלא כל־1 הארץ כבודו, על כן תקבל נא אדוני את הספר הזה בסב־ פניב יפות כמו שהראית לי תמיד, ולא כאילו הוא שלי ודורון שלוה לך ממני, כי אב כעבד המשועבד לרבו, וכל מה שקונה עבד קתה ־בו, ובק־אך בו הלקט קצת פרי נדבתך אש־ התנדבה ובהפך וזהבך אשר הוצאה על ככה,;והוא שקול,כנגד כל הטו־ה והעמל אשר אנכי טרחתי ועמלתי ויותר, והנה לא אוכל לשבה' ולהלל ולפאר את מלאכת הספר הזה כראוי לו אך יהללוהו בשערים מעשיו, ואקוד, לאל שכל הכם לב כמוך היום אשר יקרא בו ויראה את טובו ותועלתו יתענג בו וימצש־־י. מרגוע לנפשו וישבחנו, וכתר לראשו יענדנו,. ואתת אדוני תשובה בפי כל יותר מהסס־ וממני כי לך נאה להודות באשר נודעת ונכרת וה שנחים בקרב הארץ ובטקוכם הזה אשי־ עמדת פת שליח שלוה ומאת אדוניך המלך הגדול מלך צרפת יר״ה אל יקר תפארת גדולת השררה יר״ה אשר בוויני״סיא, ועשית הטוב והישר בעיני אלהים ואדם כל היטיב, וכל עין ראתה אותך תעידך ואזן שמעה ותאשרך, ואשרי למלכים אב היו להב משרתים ושרים חכמים ונבונים כמוך. ואשרי לחכמים ונבונים, אם היו להם אדונים ,.׳פטרונים כמוך, ובלה הנני אקוד ואשתחוה לאדוני אפים ארצה, ועפר רגליך