Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 11 (1862)
- Issue
- Heft 12
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1862-01-01
- Page
- Seite 474 (sequence 4)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/2829132-2829276-2829289-2859237--07344-2859307- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
474 יי Commentar des Sal. Parchon 54u ■Jesäia. מטועני •הרב, מרוקרין בחרב, מחקר בלשון ערבי מטעון. מובס> כמו מובן וכן וע4 הרי ^בוסינו ■Nnn in מעניין רמיסה מ^שון בוססו את חלקתי: (כ) לא תחר, שרשו אחר וכן אל.תחר בכורי: (כא) מטבה, עניין זביחה. עריכם, אויביכס כמו כי י״י סר.מער^יך ויר־הי עריך ו״כ״רחי בער^י רבסת: (כב) ונין ונכד, בן ובן הבן•: <כג) ל־*מורש, 4שוןירושה. קפור טרטועה בד^ע' ובערבי קנפארי• וטאטתירה במטאטי השטר,: פי' אסירנה ממקומה ואנקנה בי^ע' אשקופאר וכן בדברי ר״ז״ל־1 שקול־1’ טאטא וטז־תטי■ י ביר><1:. (כד) דמיחי, השברתי: (כה) אבוסינו, עניין מרמס רוסגר מ־־יע': (ל) ורעו, ל־־^שון רועדת: (לא) ואין בורר במועדיו, כלוט' אין מתיהד ונפרד ונמנע'מלכת בזמנים שיתן'חזקיהו לבוא.:למלחמה על פלשתים כי כולכם יבואו בשמחד־ת וזהו שאמר בתהילרת הפרשה אל תשמחי פלשת כולך כי נשבר שבט מכך והוא עזיהו שהכה בפלשתים.כמו שכתוב ברברי הימים וכשמת עויהו שמחו פלשתים והיו לוחצים את. ישראל בימי אחז ואמר עתה אל תשמחי כמו ששמחת עד עתה כי נשבר עזיהו כי מזרעו יצא עתה שיכך והוא חזקיהו שהכה בפלשתים את עזה ואת גבוליה כמו שכתוב בספר מלכים וזהו שאט׳ כי משרש נחש יצא צפע מבני בניו של,עזיהו. יבא■ חזקיהו ועזה היא לדרום ש,ל ארץ ישראל לפיכך אט' מצפון עשן בא מארץ ישראל שהיא צפונית לעזא (עזה צ״ל): טי. י (א) נרמה, נכרת וכן אוי לי כי נהמתי: (ב) ייליל, עניין יללה ידוע: (0 יורד בבכי, כמו חליל וכן וירדתי על ההרים אריה בשיחי: (ר) נפשי. ירעה לו, לשון רעה ■ויש לפרשו מעניין;תתעה ופי'! ירעה בעיבורו כמו שאט' על כן חלוצי מואב יריעו: (ה) עגלת שלישיה, בת שלש שנים או שלישית לבטן. בריחיה, תרגום בירחיה., יעוערו, כמו ירועעו מעניין תרועה או הוא כמו יעירו ונכפלה פא הפעל, ור' דוד קמחי ז״ל פי׳ לשון שבר מדברי רז״ל שאמרו נמחקה המגילה יאמרה איני שותה מערערין אותה, פי׳ אם לא.תרצה הסוטה לשתות משברון. ומכין איחה ואע״פ שבמלת יעוערו לא נכפלה בו כי'אם הפא בלבד שניתם עניין אחר ושרש אחר להם ויש לפרש מזה ערער תתערער: (0הציר, עשב. רשא, נקרא העשב כן בתחילת יציאתו וכשיגדל ■יקרא עשב בי שם רשא הוא תהילת הפעולה: (1) על כן.יתרה עשה, לשון