Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 11 (1862)
- Issue
- Heft 12
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1862-01-01
- Page
- Seite 473 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 51% known words query
- IRI
…/2829132-2829276-2829289-2859237--07343-2859306- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Co mm eiitar des Sal. Parclion zu Jesaia. < 473 אלא ימודת בחרב ויש מפרשים כל המתאסף ע□ בני העיר להיות נקלט עמהם במצור יפול בחרב כשתלכר העיר וכת״י ריעול לכרכי צייר^ת ירתקטלון ■בהרבות: (טו) ירטשו, עניין הנטישה עבט ההפלה והרגו' תשמטנדה ונטשתה תשמטינה ותרטשינה: (כ) לא יהל שכס ערבי, שרשו אהל ומשפטו יאהל מלשון אהל והיו״ד פתוחה להבדיל בינו ובין אראה אור כי יהל שהוא עניין אחר ושרשו אחר. ערבי, הט חערבייבס השכנים במדבר: (כא) ציים, היות שוכנות בצייר, ובלע' מרטיניש. אוחיבס, מיימוניש בלע', ויש אומי שהיא היה הנקרארת בלע' פורון. בנות יענה, הם עופות השוכנים במדבר ומשמיעים קול יללה אשטרוץ בלע׳. ושעירים, השרים ונקראים כן לפי שהן נראין ברמות שעירים למאמינים בהן. ירקדו, עניין דקירה שלטאר בלע': (כב) וענה, הגבהת הקול באבל וכן ברברי הדל נשים מענות אבל לא מטפחות ולא מקוננות ופי' העינוי שכולן עונות כאחת ומזה אין קול ענות גבורה. איים, ת״י החולין. באלמנותיו, כמו בארמנותיו. ותנים, הם ממיני הנחשים. ירי♦ (א) וגליה, מלשון ילוה אישי שהוא עניין חיבור. ונספחו, גם הוא עניין קבוץ והאסיפה וכן מהסתפה בנחלת י״י: (ר) שבחה מרחבה, תאר לעיר בבל שהיתר מליאה זהב או שהיתה גובה והב מהמלכות מתרגובס והב רהבא: (ו) פצחו רנה, פתחו: (ה) ברושים, ממיני הארה' (ט) רפאים׳ מתים, וכן אם רפאים יקומו יורוך סלה, בקהל רפאים ינוח. כל עתורי ויתרץ, דרך משל על,הגדולים והאציליבם ההולכים לפני העם ומנהיגים אותסכעתורים לפני הצאן: (י) חלית, 'ל־*שון חוג-^י: (יא) נבליך, מלשון בנבל וכנור► יוצע׳ עניין פרישה: (יב) הלל בן שהר, הם כוכבי בוקר המאירים מל־ישון אור כי יהל. bv vbn גוים, מלשון הולשא ושבירה ומלת על נוספת ורז״ל פי' מעניין גורל וכן אומ' מטילין הלשין על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות ואמ' מאי טעמא דהאי חלשים לישנא דפוריא הוא דכתיב חולש על גויס: (יג) בהר מועד בירכתי צפון, מקום שיתקבצו ויועדו שם כל המלכים אליו בירכתי צפון והוא בבל: (טס ישגיחו, עניין הבטה בהתבוננות, וכן ממכון שבתו השגיח וכן משגיח מן החלונות: (יט) כנצר נתעב, כמו שמשליך ארם הנצר שהוא נתעב שאינו •מצליח ומוציאת ארם מההפירה שלו ומשליכו כן אתה השלכות מקברך .