Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 11 (1862)
- Issue
- Heft 12
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1862-01-01
- Page
- Seite 472 (sequence 2)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/2829132-2829276-2829289-2859237--07342-2859305- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
472 Cbmment&r des Sal. Parc-hon zu Jesaia. צפענים, ור״ל הור הצפעוני. גמול, לשון גמולי מהלב. הרה, עניינו פשט, ויש אומי כי הה״א תמורת היו״ר מן ירו אליה: (יג) לא יצור; לשון צורר: (י״ר) ועפו, בלשון רז״ל לא עורף ולא עפוי והוא עניין תנועה מלשון התעיף עיניך בו׳ ופי' ינועו ישראל לרוה פלשתים לשלול ולבוז ואע״פ שלא בא בכתף בדרך הסמיכות כי היה לו לינקר בכתף בשש נקודורת, וכחב בן אשר כי כא בן בעבור פ״א פלשתים לתקן הקריאה. ובני עמון משמעתם, בלו' שהכם נשמעיבם אליהבש ותחת עבודתם: (טו) והחריבם י״י, עניין כריתה וגזירה כמו לגוזר יכם סוף. לגזרים: (טו) בעים רוחו, יש מפרש׳ אותו לשון הוזק, ויש מפרש' מן ועי והשדרה כתרג' לשון גל ושרשו בערה מלש' אבם חבעיון בעיו וחסרוה הבי״רת השירורה ומשפטו בבעים רוחו והמ״ם נוספת כמ״ם ריקם, ופי' ביקשת רוחו ותרגו' ויבקש ובעא כלו׳ כרצונו: .. יב. (א) אנפרת, 4שון אף והמה: (ב) וזמרת, הסר יריד המדבר ומשפטו וזמרתי והראייה שהר״יש קמוצה■ ואלו היה סמוך היתרה פתוחה כמו וזמרת נבליך, וכן אשר נתנך י״י היום ביד והוא. קמוץ ומשפטו בירי׳ ויו״ד עזי עומר במקום שנים: (ר) עלילותיו, מעשיו: (ו) צהלי, לשון שמחה: יג. (ב) על הר נשפה, עניין גובה, וכן אפתה על שפיים: (ג) למקודשי׳ עניין הזמנה: .(ד) קור־1 שאון, עניין המיידה. מפקד, לשון מנין: (ו) הילילו, לשון יללה: (ט) אכזרי, שרשו כזר והאכזריות הוא הפך .הרחמנות: (י) וכסיליהם׳ כתב ר׳ יונה ו״ל כי כסיל הוא כוכב גדול נקרא בערבי סוהר־1 והכוכביבם המתהבריבם אליו נקראיכם על שמו כסילים, ור׳ אברהם ו״ל פי' שהם שני כוכבים כשני הסדנים ונקרא אחר מהבם כסיל והוא הארובם ההורג הגמליבם אבם יראוהו וטעבם וכסיליהם קורב(?) מגזרת על הכסילים. לא יחלו, עניין זוהר ונוגה וכן לא יגיה אורו: (יב) אוקיר, לשון יקר מהכמה ומכבוד, וכן יקר בעיני י״י המותר. לחסידיו. מפז, הוא הזהב.הטוב והמזוקק שהוא יותר הזק וכן זהב מופו כלו' מזוקק ומחוקק. מכתם׳ גם הוא ממין הזהב הטוב. אופיר׳ מקובם הזהב כמו וארת אופיר וארה חוילר־ו וכן את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב: (טו) ירקר, מלשון וירקר את שניהם. וכל ■הנספה■ יפול בחרב, כלו' כל מי שהגיע זמנו ■למות. לא ימות על. מטתך;■