Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1862-01-01 · Heft 11 · p. Seite 433

Commentar des Sal, Parchon zu Jesaia. 433 שתערצו ממנו כדרך וארה אלתי ישראל יעריצו שיתנו לו העריצוח והשבה שיאמרו עליושהו^} נערץ בקדושיכם: (י״ר) והיה למקדש, להומנה כמו התקרשו למהר כלו׳ למכשול יהיה לפניכם כמי שאמי ונתתי מכשול לפניו ויהיה פי' לשני בתי ישראל פקה בן רמליהו שבנא וסיעתו כי שניהם היו רוצים מלכות בית דור ויהיה פי׳ ליושב ירושלם בעבור יושב ירושלם וזהו הוקיהו וסיעתו, ויש מס' למקדש מקום שילך שם ארם להשגב בו כמו כי מקדש מלך הוא ולזה הפי׳ יהיה לשני בתי ישראל אהד לטוב ואהר לרע כי שבנא וסיעתו השלימו, עם מלך :גהשור וחזקיהו וסיעתו לא השלימו וזה שאמ׳ לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר כי מקצת העם היו קושרין וטוררין לתת העיר ביר מלך אשור ואמי להוקיהו וסיעתו יהיה שם הקב״ה למקדש ולארמון להשגב בו ולבירה הקושריבם יהיה לאבן נגף ולצור מכשול: (ט״ו) ונוקשו שרשו יקש מראשון מוקש ור' דור קמחי ז״ר1 פי' כמו וישובו וימנו עניין קשר: (ט״ז) צור תעודה, הסר פ״א הפעל והראוי נצור מלשון שמירה כמו ויצורו וימנו את הכסף זי״ת טר סהרותא. תעודה לשון ערות והיא התורה שהיא עדות לישראל שקבלו מצותיו עליהם: (י״ו) והכיתי, כמו וקיויתי: (י״ט) אל האובות, זה המעלה מבין הפרקים ומבין אצילי ידיה ואל הידעונים, זה המניה בפיו עצם עוף ששמו ידוע ומדבר מאליו. המצפצפים, צפצוף בעופות כעניין הדבור בארם כמו שאמ' כסוס עגור כן אצפצף. והמהנים, לשון גמגום כמו והגית בו יומם ולילה: (כ) אשר אין לו שהר, כלו' אין לו זוהר ובדירות: (כ״א) נקשה, לשון קשה עורף: (כ״ב) מעוף, לשון עיפות, כמו ארץ עיפתה. צוקה, לשון צרה וצוקה: (כ״ג) כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון. כלו׳ לא היתה הצרה הראשונה כשתגלה פול מלך אשור מנרה הואת כי בפעם הראשונה הקל ולא הגלה אלא זבולון ונפתל־׳י ווה האחרון הכביר סנהריב. ג^יל, כמו גבול או מהלו או מרינה: ט. (א) צלמות, מלה מורכבת צל מות והוא השך.ואפלה כמו שאמ׳ ארץ עיפתה כמו.אופל, נוגה עניין זוהר: (ג) הה תות כיום מדין, ־עניין שבר: (ר) סאון סואן, עניינו לפי.מקומו צער וצרה וסאון שם בפלס טהון וסואן פועל בפלס טוחן׳ ור׳ יוסף קמהי ו״ל פי' מתרגום של נעלך שרי סינך ומלשון ח״ל מסאני אוכמרור״ל בי כל נעלים נועלות ברעש