Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 11 (1862)
- Issue
- Heft 10 (Oktober 1862)
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1862-10-01
- Page
- Seite 393 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/2829132-2829276-2829287-2859043--07192-2859110- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Commentar des Sal. Parchon zu Jesaia. 393 שהם סאר האדם כשהם על ראשו• והצעדות גם את זה ת״י שירין ושירי רגליא ר״ל אצעדה שעל השוק קמבאל.בלע׳ והוא מלש' צער וכן. מיי'. מצערי גבר• והקשרים, שם כלל על החלים והענקים שקושרות הנשים.בראשן• ובתי הנפש, הלי שחולין אותו הנשים על לבן פיטירל בלע׳; והלחשים, הלי האוון אורייאלש בלע', ונקרא כן מפני שהאוון בעלת הלחש היא: (כ״ב) המחלצות, פי׳ חליפות בגרים ונקרא כן לפי שלובש אלו בהסרת זולתם מלשון ויקח את הליצותם• והמעטפות הוא הכסות שמבסין בו ולשון עיטוף מורגל ברברי ח״ל■ והמטפחות, הם הצניפיבם, וכן הבי המטפחרת אשר עליך וכן.בדברי הו״ל מטפהור־ז ספרים שבלו עושק מהן תכריכין למת מצוה ווו היא גניזתן, ויש אומי שהם מלשון טפח אשר טפחתי עוללי טיפוחים והם בעלי הידים גואנש בלע׳• והחריטים, כיסין וכן בשני הריטין וכן נקרא בערבי כריטא מיתהלפין ה״א בכ״ף במקומות רבים: (כ״ג) והגליונים, הם החלוקים ך־זרכים וכן בערבי אלגילאלרת ונקראו כן לפי. שנבלה הבשר תחתיהן מרוב דקותה ויש מפרש' מראות מיראייש בלע׳•.והסדינים, הם כסות לילה הסמוך לבשר עשוי מפשתים ויש מהם עשוים להתעטף בהם ביום• והרדידים, הם ברמות הצניפים ונקראים בערבי אלרירי, ויש מפרש'.קלעי.משי שעושין לקשורי הנשים טובאייולש בלע׳: (כ״ר) מק יהיה, מלשון המק בשרו ופי' כי הבשם מחוק הבשר ומעמידו והנה מק ההפך וכן שרשם כמק יהיה ובדברי הו״ל מקק שלספרים והוא מה שנרקב.מהם• נקפה, מלשון ונקף סבכי היער בברזל ואחר עורי נקפח זאת שהם עניין כריתה ושבירה, וכן בדברי הו״ל המנקף בראש הזית. אין אדם ניקף מלמטה אלא אם ק מכחין עליו מלמעלה• ותחת מעשה מקשה, ר״ל מעשה ומקשה כי מעשה איננו סמוך כי הוא נקוד סגול ופי' תחת התקון וההשויה .כלו׳ תחרת תיקון השער שהיא שוה ויפה עתה הוא קרחה ויתכן היות מקשה תאר למעשה כלו׳ תיקון השער השוה• פתיגיל, לבוש שלובשין אותו לכבוד ולתפארת ואמר שהוא הנקרא אלגילאלה, ויש מפרש' החגור שהנשים הוגרין. שקורין..צינייל בלע'•. כי תחת יופי, לשון מיה, וכן בדברי רז״ל אמי רבא היינו דאמרי .אינשי הלופא שופרא מאה• ויש לפרשו כמשמעו כי כל זה שספר המק והנקפה יהיה להם תחת יופי: (כ״ה) מתיך, כמו אנשיך וכן עיר מתים: (כ״ס ואנו עניין אבל. ונקתה פי' תהיה נקיה מאנשיה ומאין יושב בה: