Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1862-10-01 · Heft 10 (Oktober 1862) · p. Seite 392

392 Conimentar des Sal. Parchon zu Jesaia. (י״ב) בלע, עניין השהה!—,, ונשיכם משלו בו, כמו משיבם מלשון לא תשא ברעך. עמי נוגשיו, שוטריו, מעולל, כמו עולל ויונק. ונשים משלו בו כמו.ומשי□ שהוא המלות לחבירו. (י״ר) בערתם הכרבם, מלשון כי יבער איש שדה, והיה לארם לבער, וקרוב הוא לעניין ביעור כי המערה(צ״ל הבערה) והמאכל הוא הביעור והכליק. (ט״ו) ופני עניים תטחנו, כמו תכו או תשברו. (ט"ו> נטויות, לשון הטיה. ומשקרות עימם, כלומ' מחרדות אותם ורומזות' בהם ובלע׳ אנטר אסינאנט ותרנו׳' עין שזפתו עינא דסקרתיה ובדברי הו״ל אברא יתא מן העין תהא סקרנית, שנא׳ וחרא האשה• וטפוף מלשון טף כלומ׳שהיו הולכות בשוקים ובדרכים מספקוות ומרקרורת.כמו הקטנים שאין להם דעות ובשרת והולכים בסיפוק ובריקוד בפני הכל ולא יתבוששו או יהיה י טפוף מן רתוף והליל כלו׳ ילכו בשוקים מתופפות בידיהם זמעכשות ברגליהם ויהיח טפוף וחפף מעניין *■תחר כמו טעה ותעה, ועוד פי' רו״ל לא מהוקקות ולא גדושות אלא טופפות כלו' מלאות בשור, בלא תוספות ובלא גירעון אף וה הלוך וטפוף שהיו' מרקדות בהליכתן בגאווה לעשות פסיעוח שווח• תעכסנה חקשקשנה בעכסיה שברגליהם והוא הלי שמקשקש, קשק^־גביל בל־^ע' וכן את תפארות העכסים: (י״ו) ושפח׳ מלשין שאת או ספחת שהוא שם נגע צרעת אע״ס שזה כתוב בש״ין• קרקר, מקום שמוהו של תינוק רופס כמו שכתוב קרקר שער כי בקרקר יהר^ק שער ותראש הצייו לימין והציר לשמאל• פחהן, שרשו פוח מלשון והפותות לדלתות והוא כמין כיס קטן של ברזל שיסוב עליה ציר הדלת כמו שאמ' במשנה הפותה שתהת הציר וגם זה כנוי לערוה• יערה, יגלה מלשון את מקורה הערה וכן ערות יסור, וכן ערו ערו עד 'היסוד בה: (י״ה) והשביסים, שם לבגדים עשדם במלאכת המשכן ואם זה בסמ״ך או בצרי עניינם אהד, או שהוא שם לעדי מן העדיים .כמו ש^תמרו במשנה השביס שעל־־1 רתשבכות והוא כמין שבכה• והשהרונים, הלי ברמות ירה ותרגום ירח סיהרא: (י״ט) הנטיפות, ת״י ענקיא, ובערבי קורין לברולה הזך אלנטף ויהיה הנטיפות מלשון נטף ושחלת והוא הצרי הנוטף כלו׳ שמניהין בו הצרי• והשרות, שרשו שיר, ות״י שריא, וכ״ת אנקלום אצעדה שיחין והוא חולי הזרוע כמו שאמ׳ ואצעדה על זרועי• והרעלות טנבוריטיש בלע׳ ופי' הגאונים ז״ל , נשים ערביות יוצאים בשבת רעולות והעניין שמעטפות ראשיהן, ופניהם הוץ מן העיר לבד: (כ) הפארים מלשון פארי המגבעות והם המגבעות