Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 11 (1862)
- Issue
- Heft 9
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1862-01-01
- Page
- Seite 348 (sequence 5)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 50% known words query
- IRI
…/2829132-2829276-2829286-2858933--07101-2859005- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
.des Sal. Parchon zu Jesaia׳.348 Commentar (י״ר) ומועדיכם, ומנים. נלאיתי נשוא׳ פי' נלאיתי מלסבול מלשון ולא נשא* אותכם הארץ׳ כאשר יוכלון שארת. (י״ז) אשרו המוץ, אשרו מלשון מאשרי העם הוה שסי׳ מדריכי וכן אשרו הדריכו או ירהירת רהאלף תמוררה יור כמו מישרי. חמוץ, תאר לעושק וכן מכף מעול וחומץ כמו עושק והוא כמו הומס בסמך. ור״זל פי׳ חמוץ לשון המץ כלובי המחמיץ הדין שלא ירין מיר אלא אהר עיון הרבה שכן אמרו אשרו ריק שמהמיץ ארה רינו כלובי אמרו אשריו. (י״ה) ונוכחרה׳ עניין הויכוח בטענות. חטאיכם כשנים, כדמות חוט צבוע בשני והוא צבע ארוס והוא הכרמן ובלע׳ גראנה, והמ״ם נוספרת כי אין טעכם לקבוץ רבים במלה זאת וכן כי כל ביתה לבוש שנים. ואם יאדימו. כתולע, נקרא השני מלשון תולעת מפני רבוי התולעים ההווים בשני או יהיה פי' תולע וכן תולעת שני והוא עין אדום- (כ) הרב תאוכלו, פי׳ בחרב תאוכלו אבם לא תשמעו, ואבם תאבו ושמעתם טוב הארץ ר־זאכלו, ואם תמאנו ומריתם לא תאכלו כי אם תהיו אכולים בחרב- (כ״ב) לסיגים, הוא הפסולת הנשאר מהכסף המותך. סבאך, כמו יינך ונקרא כן על שם שמשכר והוא לשון זולל וסובא. מהלל, עניינו מזוג ובערבי קורק לדבר המעורב מהל. (כ״ג) סוררים מלשון סורר ומורה שהוא ענק העוורה והשתנורה. שלמונים, כמו תשלומין וכן ושלומרה רשעים תראה כאו׳ ימי השילום. (כ״ד) הוי, לשון קריאה כמי הוי ציון המלטי, אנחם, כמו אתנהם והוא מלשון תנהומק. (כ״ה) כבור׳ שרשו ברר ובלע' שאמן, ולפי שהוא מברר נקרא בורית. סיגיך, פי' רהאנשיבם הרעיבם כמו הסיג שהוזיי* הפסולרת. בדיליך, מין ממיני המתכות אישטאין בלע'. (כ״ה) ושביה בצדקה׳ פי' בעלי חשובה שבה. יכלו, לשון כליון. (כ״ט) מאילים׳ אילן הנקרא בלע׳ אולמי וכן כאלה, וכן הנחמים באילים, וי״רת האלה בוטמתוא וכן נקרא בערבי בטנם. ותחפרו מלשון חרפה כהלוף כבש כשב. (ל) נובלת עליה, כמו נופלת. עלה, כמו עלה נדף הם העלים שבאילן, וכן בנפול עלה מגפן ונקראת האלה נובלת לפי שעליה נובלין כלומ׳ נובלת מצר עלה ועל ררך זה מגולחי זקן שוקנם מגולחים וקרועי בגרים שבגדיהם קרועים׳ וכן חגור מלחמה שמתניהם הגורים בכלי מלחמה וכן העיר היוצאת. אלף כי אנשי העיר הם היוצאים. (ל״א) החסון, חוזק כמו חסין יה. לנעורת, מה שמנער ומנפץ מתיקון הפשתן, וכן בדברי ר״ול נעורת של פשתן. לניצוץ, שרשו נץ בפלס ניחוח מן ניה ופי' כן הרשף אושפוירא בלע׳ ובלשון ר״זל ניצוצות.