Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1862-01-01 · Heft 9 · p. Seite 347

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
11 (1862)
Issue
Heft 9
Article
Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
Date
1862-01-01
Page
Seite 347 (sequence 4)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
56% known words query
IRI
…/2829132-2829276-2829286-2858933--07100-2859004
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

Commentar des Säl. Parchon zu JesaiaJ 347 ילין על אבוסיך.. (ר) כבד עיון, בשש נקודות והוא לשון כבדות. נאצי׳ לשון מיאוס. נחרו אחור, שרשו דור והוא ענין התנכרות וזרות"־ואיפשר שיהיה שרשו נור מלשון וימרו מקדשי בני ישראל והוא עניין פרישות. (ה) על מה תכו, שרשו נכה והוא מלשון הכאה. תוסיפו סרה, מלשון כי דבר סרה כלומ' דברים המסירים אתכם מיראת שמים. לבב רוי׳-יכמו רואני(ו) מתום לשון תמימות, והחסר מלת רק ופי׳ אין בו שלימות רק פצע והבורה וכמוהו אין טוב באדם רק שיאכל ושתה ר״ל שישתה שיאכל וישתה וכן כי אינם יודעים לעשות רע, פי' רק רע. פצע, עניין ביקוע כלומ/ימכה שמוציאה רם נפרא בלע׳ ותרנו' ירושלמי ויבקע עצי עולה ופצע קיסמין לעלתא. י וחבורה מכה שנצרר בה הרם אע״פ שלא. יצא, לפי שנתחבר הדם במקום המכה, ומכה טריה׳ פי׳טריה, לחה׳ וכן לחי המור טריה. לא דורו, עניין מעיכה. וכן ויזר אתי הגזה ונקראת: הרפואה מזור לפי שהרפואה תבא על ידי הזרת המכה, ולא הובשו, עניין קשור המכה והכריכה עליה וכן פארך הבוש עליך. (ז) לנגדכם• לעומתכם, כמהפכת זרים, פי' הגאון רבי׳.סעדיה ו״ל כמו זרם כלו' כמהפכת זרם.מי□. (ה) כמלונה במקשה, פי' כמו סוכרת שררה הקישואים שאינן לדירה אלא שילין בה השומר בלילה ואחר'שנלקטו הקישואים תישאר הרבה ואין כן סוכת הגן כי כהלקט הסירי האחד ישאר האחר ויעמוד השומר כה כאילו עומר עומר במלונה כל הימים. כעיר נצורה, מלשון וצרת עליה, וכת״י כקרתא רציירין עלה והשורק .במקום הולם, ושרשו צור ויש אומ' שרשו נצר מלשון ובנצורים ילונו, ונצורי ישר^ להשיב והם עניין הרבה (י) קציני, הראשים והמנהיגים. (י״א) וחלב מריאים, מין ממיני הבקר הגדולים ויש אומי כי המפוטמים , שבבהמות יקראו מריאים ורומה לו ברברי רז״ל אין ממרין את העגלים אבל מלעיטין אותם ואמי אי זו המראה ואי זו הלעטה המראה למקום שאינו יכול להחזיר אלא תשוב הוא כבלוע ווה אסור לעשות בשבת, הלעטה למקום שיכול להחזיר ואינו חשוב ככלוע. פרים , פר יקרא אפי׳ הזקן וכשהוא אומ׳פר בןיבקרר״ל בן שלש שנים כמו;שאמ׳ ז״ל והקטן יקרא עכל. (י״ב) רמוס.הצרי, עניין הדריכה ברגל בחזקה נקרא מרמס,(י״ג)מנחת שוא,מנחת שקר. הדש ושבת,פי' הדוש הלבנה כלומ׳־ ראש הדש, קרא מקרא׳ פי' מקום שיתקבצו שם במקרא קרש. לא אוכל ׳און ועצרה׳ פי' לא אוכל לסבול ע□ רהאון אשר בלבב□ שיתקבצו במקום אהד להתפלל מלשון;קרשו צום קראו עצרה, עצרת בוגדים..

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.