Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1861-01-01 · Heft 7 · p. Seite 263

Beiträge zu einer Einleitung in den Talmud. 263 ברבית קצוצה וכי והא אביי נמי מבר וכי האמה;אביי האי מאן המסיק בחבריה ה׳ וווי בריביתא ויהביה ליה למלויה בחנוחיה גלימא וכד; hier gibt sich sowohl im Ausdrucke als in der auseinandergezogenen Redeweise der saburäische Zusatz kund: wie ganz anders wird Baba Mezia 65 dasselbe Factum berichtet l1) — Als saburäischer Zusatz zeigt sich ferner 7a ל״א ר, יוסי בל; יהודה אומר• Die Redeweise נילי pm הואיל וכד בבמה דילהון דילמא נקביל מינהון gehört nicht der talm.Zeit an; diese setzt in solchem Falle, wie auch früher das. vorkommt,.לא שנא במזבח דידהו ולא שנא במזבח דידן; auch ist das westamoraische דילהון מינהון nicht bei den babyL Autoren gebräuchlich; erst die nachtälm. Auto-- ren (GeonEin•) bedienen sich des westaram. Dialekts2). Verfolgen wir weiter manche andere Spuren der säbtiräisehen Thätigkeit. Sie tritt mitunter in einem erklärenden Zusatz hervor. So Nedarim 10a לקיש אמר לשון p בימיי[. . . ל״ש שברו להם חכמים להיות נודר בו לכן הוא אומר בחודש אשר ברא מלבו• Dieses וכן הוא אומה gehört, wie leicht zu erkennen, nicht לקיש p ר״ש an, sondern will dessen Ausdruck שבהו erklären und ist ein sähur. Zusatz3 * * *). — Succa 39b וכן אמר דבה בר בך הנה אמר ר׳ יוחנן בכרי מן שנו מאי משמע רהאי מן לישנא דמזוני הוא הכתיב וימן להם המלך. Das מאי משמע וכי!st ein erkia- *) Zoa Kodaschim will hier zwar nach B. Mezia ganz anders 16sen; seine Combination ist aber nur— Correctur. Raschi scheint übrigens dieses ל״א nicht gehabt zu haben. 3) Der Dialekt des babyL Talmuds hat eine mischnische Färbung, sein VerhäLtniss zur Mischna ist wie der des Onkelos z. Urtext: Onkelos hebraisirt, der babyL Talm., möchte man sagen, mischnisirt. Der jerus. Talm. ist ganz aramäisch, und ebenso die Redeweise vieler Geonim in ihren Responsen und sonst. — Wir bemerken noch zu obigern ל״א: manchesל״א ־ ist blos erklärend oder verbessernd. So 5a, הא תירוש ודגן וכד תרים מדאי אהאי. Hier soll das frühere לא לקי ve!-_ bessert werden. (Raschi scheint das frühere לא לקי nicht gelesen zu haben. Vgl. die Glosse des R. J. Pick das.). 7b ,ל״א והא מרסיפא ר ,Dt יוסי בר7 יהודה scheint besser motiviren zu wollen, ist aber auch da sehr befremdend. Vielleicht liegt die Differenz darin, dass hier תיובתא und früher nur קשיא war. Vgl. Raschbam B. Batra 52b anf ופסק. 3) שברו ist echt palästinensisch und kommt im j. Talm. unzähligemal in dem Ausdruck ברם (בדין) לא ברא, gleichbedeutend mit לא אמר öder לא ׳סבר vor. R. S. b. Lakisch als pal. Autor sagte ganz richtig שבדו, in BabyL bedurfte es der Erklärung.