Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 10 · p. Seite 383

Wissenschaftliche Aufsätze. SS3 4, 1 zu תיירי! ליטפל . stoch führt er auch die talmudische Motivirung 26b an. 'והרמז לשלשים יום בדקר׳ ופו. Bemerkenswerth ist daß M. sich Hilchot Bechorot 1. 14 aus den von ihm im Kommentar angegebenen Grund in den Worten שאין!ו גדולה לכהן beschränkt, und die talmudische im Kommentar angeführte Motivirung ganz fallen läßt. — Wir gedenken noch der Erklärung M.'s Succa;4, 5 zu אני והו und bemerken, daß er Las. beginnt: אני משמות הש״י וכמו ■ כן והו. כך אמרו המפרשים לגמרא. Nun hat zwar Raschi das. 45 a eine solche Erklärung, aber M. hat notorisch den Kommentar Raschi's nicht gekannt. Vielleicht ist hier R. Chanancl gemeint, der bekanntlich viele Erklärungen zum Talmud (vgl. auch Rapvport Biographie des R. Chanancl) gegeben hat. M. hat zuweilen auch abweichende Erklärungen, weil er entweder in der Mischna oder im Talmud andere Lesearten hatte. So hat M. Bechorot 2 , 2 ומה שאמר ולהן וכר והשוחט בחוץ פטור לפני פדיונן לפי שאינן ראויין לפנים. Er las offenbar in der Mischna והשוחטן בחיץ פטור (imb ebmfo Chullin 10, 2); und diese Leseart scheint auch die,richtige zu sein, vergleicht man dazu Talmud das. 16 a והשוחטן בחוץ פטור ר׳ .הונא מתני חייב ומוקים לה ופו-- Raschi, der in der Mischna die Leseart חיים hatte, stehet sich veranlaßt ד״ה והשותטן zu erklären: סיפא הברייתא דלעיל. Nun findet sich aber in dieser Veraita (15a) keine Spur von diesem והשוחטן וכר : sie wird ganz umständlich angeführt uud gerade diese Stelle sollte ausgelassen sein! Zudem was bedeutet dieses ר' הונא מתני.חייב'ומוקים לה בדוקין:שבעין? warum wird mit dieser Erklärung bis zu der Bcraita, wo R. .Huna חייב liest, gewartet, warum nicht, zur Mischna, wo nach Raschi והשוחטן בחוץ חייב ist und wo es nicht erst eines מתני bedarf? Nach M. ist dieses והשוחטן בחוץ פטור eine Anführung der Mischna. — Sebachim 13, 7 נמצא דרך הכשירו בפנים ופר wird das. 111 erklärt: האי הכשירו חייובו הוא תני חייובו. M. aber erklärt כבד ידעת ממה שהקדמנו שמליקה בפנים ושחיטה בחוץ ואם נתחלף הענין הרי זה פסול והיא נבלה ולפי העיקר הזה יתבאר המאמר כלו. M. erklärt also ganz ein« fach נמצא דרך הפשירו בפנים die Weise, wodurch בפנים das עוף מוכשר wird nämlich מליקה diese ist פטורו בחוץ, denn.מליקה בחוץ נבילה und also keine חיוב; und im Gegentheile דרך הכשרו בחוץ die Weise des הכשרו בחוץ und zwar der הכשר בחוץ לאכילה d. i. שחיטה, ist פטוחו בפנים. Und so führt er es auch Hilchot Mäase Hakorbanot ,1,6,;;1,8 an.. Aus, dieser ,Anführung scheint hervorzugehen daß M. die in nnserm Talmud sich befindende האי הכשירו חייובו 29*