Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 10 · p. Seite 382

r 382 Wissenschaftliche Aufsätze. אסמכתות, und findet er die eigentliche Berechtigung entweder weil מפי.השמועה oder מפי הקבילה (hierfür liefern unzählige Stellen imJad Hachasaka Belege 1). oder er sucht eine rationelle Begründung. Vgl. Erachin 6, 5 אין להקדש אלא מקומו ושעתו wo die Beraita das. 24 die Motivirung aus der Schrift ableitet, M. aber erklärt hierzu: .לפי השבח הזה שאמר בהן אינו ודאי אבל הוא על הספק ולפעמים אנו משחרלין להוסיף במה שאנו עושין, ויהיו מעשינו סבה לחסר מדמיהן ולפיכך עלה בידינו עיקר אין טשתכרין ,בשל הקדש .אף לא בשל עניים. — Klassisch ist folgende Erklärung M.'s Synhedrin 7, 3 zu 6, 4 אחד מן העדים דוחפו וכו׳, wo die Mischna die Schriftstelle dafür anführt שנאמר יד העדים תהיה בו וכוי. M. gibt hierfür folgenden Grund an: לסי שאותו הדבר אצלם אמת שהשינוהו בחושיהם והוא אצלנו ספור דברים שאין אנו יודעים אלא מה ששמענו מהם ולפיכך צוה השם יתברך שיהיג העדים. ממונין על הענין וזהו ענין נאה. M. drückt hiermit aus: ״Die Zeugen behaupten mit Gewißheit, und auf diese Gewißheit verurtheilt das Gericht: so sollen denn die Zeugen hintreten und die That vollbringen, den Angcschuldigten umbringen". Und in der That, welche Feuerprobe für die Zeugen! Ist die Aussage falsch, wird nicht der nicht ganz Verstockte zurückbeben bei dem von ihm nun zu begehenden Mord, zu dem er wohl in Gedanken aber nicht im Moment der Ausführung sich entschließen mag! Offenbar ist dieses auch der Grundgedanke des Synhedrin 4L b angeführten Spruches: אמר שמואל נקטעה יד הערים פטור. In dem Hintreten der Zeugen, die Todesstrafe zu vollziehen, liegt dem Gerichte ein Probirstein der Wahrhaftigkeit ihrer Aussage. — M. erklärt sogar Jebamot 2, 8 und Hilchat Jibbum 2, 8 eine von der Beraita Jebamot 24a angegebene biblische Motivirung in einem von dieser Beraita verschtedcnen Sinne (vgl. R L. Heller zu Jebamot 2, 8)ע doch scheint ihm übcrhaript diese Motivirung nicht zu genügen und er schickt Jibbum a. a. O. voraus: מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בבכור שבאחין. Unter den trefflichen Stellen heben wir noch hervor: Sueca 5, 8 zu המתעכב, worauf er auch Hilchat Temidin 4, 13 zurückkommt. Ketubot 11, 1 ju יורשיה יורשי כתובתה (durch die Auffassung M.'s ist die das. von Tvsafot ד״ה ואין חייבץ angeregte Schwierigkeit 'תימא הא דלא קחני ואין חייבין בסירקונה ואי משום רבעי למיחני וכו geebnet), und er kommt hieraus Jschot 1 68 zurück. — Bechorot . >,,, l) Dgl. hierzu ב׳ mw:כ׳. 5;מ!וות,