Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 9 · p. Seite 355

Wissenschaftliche Aufsätze. 356 Malabar, Ceylon, Cochin niedergelassen und vereinigten sich zu-selbstständigen Gemeinden mit freien Privilegien, als deren Nachkommen die noch heute in Vorder-Jndicn lebenden Juden zu betrachten sind 7). Von den fingalesischen Juden (אע-2ר שינניל׳) oder den jüdischen Bewohnern der Insel Ceylon ist uns nun durch einen glücklichen Zufall ein׳ Rituale erhalten, das von Jccheskel Nachbi 8) aus Cochin (קויגין) an der Küste Malabar an einen gewissen Tobia Boas in Haag (Ceylon war dazumal noch niederländische Colonie) gesandt und vor ungefähr einem Jahrhunderte (ה' תקכ״ט) in Amsterdam zum Drucke befördert wurdet. Die Schilderung der Hochzeit bei den singalestschen Juden ist mit grosser Ausführlichkeit in dem genannten Rituale gegeben und füllt (von p. 30b ab) eine ganze Reihe von Seiten. Manche Einzelnheiten sind durch die hinzugefügte Uebersetzung in der Landessprache, wahrscheinlich einem indischen Dialekte, näher erläutert. Daß das ganze Rituale aus einer frühen Zeit herrühre, in welcher die-singalesischen Juden unter eigeneu Herrschern oder Häuptlingen standen, scheint aus der Strophe eines in demselben enthaltenen und mit den Worten: נאמר שירח בשירים. משבע ישיר השירים. עיניך כעיני הורים. ברוך ברוך ה׳ beginnenden Liedes hervorzugehen. Die Strophe lautet (מהר ההומה p. 60b): מספרד הלכתי נסעתי. עיר שי־נגילי שמעתי. ישראל מלך תאבת׳. אותו יראו עיני. Was schon beim ersten Anblick in die?Augen springt, ist, daß die singalesischen Juden vollständig auf rabbinischem Standpunkte stehen: Die. Hochzeit dauert sieben Tage, die Braut badet in einem מעיי( של מ׳ סאה, die שושבינץ und שבע ברכות, die כתובה und die Art der.Segenssprüche *) - Alles zeugt von 7) Das Nähere bei Graeh, Gesch. der Juden IV, 470 ff. 8) lieber Jecheskel Nachbi vgl. Abraham Farissvl's זנגרת ארחות עולם p- Ob ff. 0) Unter dem Titel: שדר תפלות לימי שמחת תורה וחופי, נעורים ולזמן מילת;מיינו ופדר מילה וטבילת עבדים וגרים.לימי פסח ולשמחת ימי הפורים ויום הרועה תקיעה ושברים ולסליחת עון ביום הכפורים המה יחד כיצומדיס ומחוברים בפי מנהג אנישי שינגילי יצ״י בלי אלה נשתלחו מק״ק ק ו גי ן יע״א מהישיש הגביר במהודר יחזקאל רחבי גי״ו לק״ק האג לפז״מ הגביר כהר״ר טוביה בועז יציץ .... ונדפס באמשטרדם דפוס פרופס ה, תקב״ט ליצירה.— In Amsterdam erschienen auch אזהרות מנהג קוגין תמ״ח. I) Die Formel ירבו שמחזה בישראל (p. 45a) kommt schon in M. Soferim e. XIX Hai. 9 vor. Der in dem Rituale p. 45b angeführte Gebrauch, daß der Bräutigam am Sonnabend nach der Hochzeit in der Synagoge die Stelle des Genesis: ואברהם זקן bis ולקחת יאשר, לבני selbst vorliest, wird auch von R. Nathan (Bruch s. v. חתן) erwähnt. Nach Benjamin (acht Jahre in Asien und Afrika S. 269 — 270) .besteht diese Sitte noch heute bei den Inden in Nordasrika. .