Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 9 · p. Seite 350

350 Wissenschaftliche Aufsätze. In manchen anderen Gebräuchen, die allesammt mit dem hohen "Begriffe von der Heiligkeit der Ehe im Zusammenhänge stehen, hWrschte eine Differenz zwischen den Bewohnern Judäa's und denen Galiiäa's, z. B. daß in Judäa dem Brautpaare eine Stunde .vor der feierlichen Eheschließung ein vertrauliches tete-L-tete gestattet wurde, während die Galiläer dieß nicht zuließen u. A. (b. Kethub. 12a; jer. Keth. c. I hal I; Tos. Keth e. I.) Bei der Hochzeit ging es lustig her. Tanz^) und Musik trugen dazu bei, das Fest zu beleben. Die verschiedensten Jnflrumente: Flöte (חיילים, ©. Mcz. 75b), Harfe, Zither u. A. mischten ihre Töne unter einander (vgl. Pesikta Rabb. e. 20), Eastagnette ^) und Pauke * * * * * 6 7 8 9) spielten eine Hauptrolle, Händeklatschen tönte dazwischen^) und zur Abwechslung wurden heitere Lieder angestimmt, die eine ביתה מההיא דשער באשד, ערוד, בבלי דעת באיזה שער אמרו ודמאי הלכתא איתמר בגמרא .זאלא מעתה לפי דרכם שער גבות העינים נמי היה להם לאסור דשער קרייה רחמנא וכמה לא חלי ולא מדגיש האי גברא דקאמר לה לה אי מילתא ד כ יו ן שנהגו לגלותו מימי עולם ומשגים קדמוניות ברוב תפוצות ה ג ו ל ה ש ת ח ת י ד י ש מ ע א ל דאין בידו שכל המו כיה ן בזה לא ידעת ידבר ונמצא מכשילן ח״ו..למחות איך עלה בלבו לאוסרו ועתיד לתן את הדין ואלמלא דמסתפינא אמינא האפילו אותן הנשים שבאו מ ג ורשות מארצות הערלים שהיו נוהגות לכסותו כשהיו שם אין להזהירן שלא לגלותו כיון שקבעו דירתן בכאן ואין לומר בהן דעתן לשוב לארצן .... וכל שכן ד א פילו בארצם לא היו מכסות אותו משוט אסור אלא שלא היה מנהג ארצם לגלותן דאפילו רוב הגויות לא היו נ ו ה ג'ו ת לגלותו .... ובכמה וכמה דברים הקלו רבותינו ז״ל כדי שלא תתעה האשד, על בעלה. Vgl. noch die Bemerknng des ,שלטי הגכודיס (Josua Boas) zu Nasir 28b und zu Alfast Sabb. c, VT ed. Sulzb. p. 31a, ferner Sohar פ׳ נשא und ש״ות באר שבע Nr. 18. 6) Keth. 16b. Nach der hyperbolischen Schilderung in Lev. Nabba c; 12 tanzte die Gemahlin des Königs Salomo, die ägyptische Königstochter in ihrer Hochzeitsnacht 80 verschiedene Tänze: פ׳ מיני רקודין דקרה בת פרעה באותה הלילה והיו שם שתי בלהמאות אחת שמהר. לב״ה ואחת שמחר, לבת פרעה. Die hier geschilderten בלוזמאות hat Musaphia richtig durch ßaXXia^iog^ZGWi erklärt. 7) טבלא, Sabb. 110a, wo Raschi's Erklärung nachzulesen; B. Bath. 145a: שמע קל טבלא וב׳. N. Tanchum aus Jerusalem übersetzt in seinem arabischen Commentar zu den Büchern Samuelis (ed. Haarbrücker) מחולות (I Sam. 18, 6) mit 8) טנבורא (Sota 49b) — jj**״b tambour. R. Tanchum erklärt כנורות (II Sam. 6, 5) durch ^,oU.bאיתם ״ ־ (Sota l.!.), das rvol der jerus. Talmud (jer. Sota c, IX hal 16) am richtigsten durch .דסיסד ein vibrirendes Instrument erklärt; Vgl. I Macc 9, 39: y.cu 0 vv^cpiog tgrjXfte xcti oi cpi'Xot cwTov xotl 01 adelrpol amov eig GwciVTriGii avrtov jugtu tvpmtx- V(j0v xa) ftovGixcov *cd 071Xm> ttoXXcjv. 9) Pirke di N. Elieser e. 17: ... וכל חתן^ שהיה עובד היתד. יוצאת מביתה ומצלצלת בכפיה ומק לסת כפית ומהלכת עשר צעדות וכוי,