Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 7 · p. Seite 273

McenfiMM mnd. Anzeigsn. L7Z Zelle 1.2, Don hier an bis Z. 26 sind Regeln und Beispiele so un tereinandergeworfen, Laß Niemand .hcrauszukoinmen vermag. Richtig lautet die Stelle mach meiner von Herrn Dr. Frensdorf gefertigten Abschrift aus der-Hamburger Stadtbibliothek wie folgt: .. ודע כי הדחויה לא תשרת לערלה כי אה לאתנחתא, בהשוכב לינולם .עם• הטפחא׳, כי■ השו-כב והדמויה דמות אחד לחם, אבל :הדחויה יעיאתה בכובד כבלו אבלרי האזינה ח.׳, וחשוכה י6גא ויפדו בלא, כובד .כמו מצבה שגל ’'לימינך, יבשו ויבהלו עדי-יעד, וחשוכה לעולה עם• הטפה»■ והדחויה לעולם עם האהנמתא,* Alles Uebrigc ist falscher Zusatz. S. 6 oben. Hätte der Herausgeber im Tor. emet S. .4N ׳ משפט-המקךnachgaschen , -so :wäre .:ihm gewiß die Note ׳Nr. 24 «iMienHa-ndm. . Seile 8 -sollte heißen :srvie «n *Manuscr.): לפו שהרבה יש המנעימיה על אות. אשד- אין.עליו• ההעומה- ומניעיך: אות• למעלה או• לבלטה* או יכריעו הכרע שאיכר על אותו׳ האות ואיך• לאותה -האו־ת־ מנעימה: כלל והקורא חייב להנהיג אותיות המכה בלא דאעמה. 2 כלל אות אהד נלהנעינלה,והיא האות.אשר עליה הטעה, וכוי *Zelte 2t steht g-erade das Gegentheil von de-m׳, ilvAs . -GaluM H-Ach-e n wall. Im Tor. emet S. TT m der Rote PndÄ sich die richtige Lesart. Zelle 24 muß lauten: שהיא אות הנעימה, ויש עת שאות היתיב היא אות הנעימה וחרבה• פעמים' ובו*, wozu noch zu ver- Kelchen Tor. emet S. 7 in der Note. In der vorletzten Zeile steht על הדלת, muß heißen על חרי״ש . .S. 7, Z. 6 ist das Richtige: וברור לי שאיך חלוך ביניהם.:, d. h. die zwei Diener des טפחא sind immer שוכב und מדכא. Zeile S ist tzrftctz sie muß lauten : שזפה עלוי ופעם -יהיה מדכא ופעה יחיה מונה.. Zeile 20 sollte sichen: כגון את אל על כל בבלקך אה תבה שהמשרת באות הראשונה ותבוא המדכא, ותכהה כתיבה אחת, כגון■ פל־5־עלי ^וך. Zeile 27 ist Tor. emet S. l l zu vergleichen und wird dann die Note Nr. 30 überflüssig. In vorletzter Zeile ist אם zu streichen. S. 8, Z. 5 ist zu verbessern: ואם אחר הכלוק כד<לך, תהיה יפניאתה כבד, ואם הודגש הסלוק אד יהיה דפה• והנלדגיש עם דגש יהיה בל ש פה הנעימה. Zeile 14 ist zu lesen: אז נקראת ^צמו שהיא- נשברה. Stantel, Monatsschrift. IX. 7. 21