Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 5 · p. Seite 193

193 ־ ,Wissenschaftlich« Aufsätze בצפיתנו צפינו׳, להגיח ירדן קבלתכם אל ■פינו"■־ ולא נטה מן הדרך ימין ושמאל• ועתה ראינו1 התורה השנית ההולכת לשמאל* ומקצת שריכם דבניכם אחריה• והם כתובים2 על הגזרה הראשונה וההרים בדבריה. מה ראו ועשו׳ ומי פייסם ונתפייסו• וכי משוא פנים יש ברין3 שומעים דבריו של זה היום י וכשיבוא חבירו למחר שומעים דבריו• והלא אין דיננו אלא על עיקרי הקבלה; לכן רבותינו שימו דעתיכם להיות דבריכם •בהסכמה־ ותהי לכם לחכמה* כי עיני כל ישראל עליכם4 להודיע 'דעתכם לצבור* הראוי לרמז ברמז• והראוי לדבור בדבור 5. הראוי לחכם לחכם* והראוי לבור לבורי פן תצא דברכם במחלוקות ותרעו ותשחיתו בכל הר קדשינו׳ פן תקע נפשנו משלשלת קבלתכם והשרשרת תנתק י וחבל הכסף תרתק׳ כי יבררו רבים ררך לעצמם* כי תביאו® בלב העם מורן* נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך׳ ועתה רבותינו הגדולים שרי המרמות* המגדלים והפנות* נחזור לכם על הראשונות7י ידוע® תרעו באמת וברור* כי לא ישמעו הקחלוח לחרם וארור9* ופני כלם.קבצו פארור* בגזרכם לגנוז ספרי הרב10 הגדול לעזוב כל איש מאוייו׳ והפורש מהם כפורש מחייו׳ כי בהם ילמדו11* ובהם12 יעלו וירדו• ומי על יסודי תורתו• וספרי חמדתו* יקח מהם עטרתו* לכן13 חושו לטנינכם* והוו מתונין בדינכם׳ החרם יותר׳ והאלה היוצאת תופר* בדי שופר׳ השטתא במנין אחר תבטל* והנרוי לכל רוח יורה׳ טוט אסר וטוט שרי• ויצא דבר מלכות לפניכם ותהיו לאגודה ולקשר של קיימא14 לנדות ולשטת על לשון מדברת גדולות אשר אלהים יצמת* המלעיג על ההגדות או מרחיב פה על האסמכתות15* ועל®1 עוסקי ■בספר מורה הנבוכים כתות כתות17* כי מצות הרב הגדול המחבר היא לא תפרסמוהו ולא תפרשוהו* וכך אמר בתחלת ספרו: אני משביע באל ית׳ לכל הקורא בספר הזה לבל יפרש מטנו אפי, מלה אחת ולא יבאר לזולתו אלא מה שהוא מבואר ומפורש בדברי טי שהקדימני מחכמי תורתנו אשר נקבו בשמות* אך ללמד מה שלא אמר אחר זולתי טגאונינו ז״ל אל ילטדהו לזולתו והו טופס דברי הרב ו״לי ואם אתם רבותינו עם חכמי פ רוב י נ צ יא וגם אנחנו נצא בעקבותיכם תחזקו הדבר הזה בחרם ואלה׳ וברעש®1 וקול המולח גדולה * ולהב אש אוכלה* ובמלחמות תנופה* עבדיהו הרדפה• הן למוח הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין* הלא די בזה תקנה וגרר* בנאות שלום תנהלו הצאן ובנאות השלוה 1) Fehlt in a u. b. 2) a u. b: 3 כתר דיי ם) a 11. b: 4. בדבר) In a 11. b folgt hier: 5 לקחת ק״ו מנם) Im Ms.: 6 לדבור) Im Ms.:7 תביאו) a 11. b: 8 יחזוד לבם על ,תדאשוגות וכ״ש על תאחרונזת) Im Ms.: 9 ידעו) au. br 10 ומדור) Im Ms.: 11 ספר) Die drei letzten Worte fehlen in b. 12) b: 13 ומתם) a 11. b: 14 לכן רבותינו) a: ולקשר של קיימא י לאבד זרוע רמת י לתחתים 15 לנדות וכד) In b fehlt hier eine ganze Zeile, dafür stehen die unverständlichen Worte: 16 ולקשרו של קיימא ותיא מן חמדת) au. b! 17 ואל) In a u. b folgt: (18 .תשימו יד מוראנם אל פיתם (פיכם) a u. b: ברעם וברעש. Frankel, Monatsschrift. XX. 5. 15