Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 3 · p. Seite 106

106 Wissenschaftliche AuMe. von Samuel Ibn Tibbon^), in der Schtist Ruach Chen^), vom Verf. des Schaar Ha-Schamajim^), von Menachem Bonifaz u. A. Eigenthümlich ist jedoch, wie dieselben arabischen Juden, in einem Worte, düs ihnen sonst als stereotype Bezeichnung des Rationellen, Geistigen und Denkenden galt, so daß sie die menschliche Seele und die von ihnen als belebte, mit erhabener Intelligenz begabten Himmels- Wären, ja sogar die Engel מדברים nannten, andererseits wiederum in diesem selben Ausdruck eine solch entehrende Bezeichnung finden konnten. Wenn ferner ein neuerer Gelehrter, Haarbrücker, der deutsche Uebersetzer Schahristani's (Th. 11׳, Anm. S. 389 und 392), nachdem er die beiden Conjecturen seines Autors besprochen, hinzufügt.׳ ״Meiner Ansicht nach ist der Ursprung des Namens Keiam noch einsacher zu erklären. Wer nicht bei den einfachen Aussprüchen des Koran oder der Tradition stehen blieb, sondern eine Auseinandersetzung oder Erläuterung darüber machte, war ein Mutakallim" — so hat schon viel früher Schem-Tob Ibn Falquera ganz dasselbe Erwähnen wir noch schließlich eine von Kassels citirte Ansicht 1) כי׳ מלות חזרות: המדברים שם לכת המתחכמים ולא בחכמת נחרים במציאות לא ונקראת.לכי תשכל ולא לפי ר.מציאות רק לפי דמיונם ומבהילים בני ארם ברוב דבריהם חכמתם חכמת הדברים כלומר שאיננה ת כמת שכלית. 2) Cap. 5: אותם שאינם מציירים בשכל מד. שתם מוציאים בפיר,ם נקראים מדברים . 3) ed. Rödelheim S. 77. Wenn dagegen Scheyer (״das psvchol. System d. Maim." S. 6) dem Verf. des Schaar ha-Schamajim, angebl. Gerson bell Salomon, einen Vorwurf daraus macht, daß er diese Erklärung des Namens מרבדים, die er aus dem Ruach Chen geschöpft, irriger Weise dem Maimonides selber zueignet — so finden wir diesen Borwurf durchaus nicht begründet. Denn in der ThaL war es eben nur Maimoni, der den Schulen der Medabberim den entschiedensten philosophischen Krieg erklärt hatte, von dem die Veranlassung zu jener Erklärung ausging. Man vergl. was More I, 51 über dieselben gesagt wird : ואלו תרברים יאמרו לבר ותם נמצאים במלות ולא ברעות כל שבן שתתיר. לתם'מציאות חוץ לשכל . אבל תם כמו שידעת וירע יכל מי שלא יטעת עצמו ישמרו ברוב הרבדים.... . Ja, die oben angeführten Worte Ibn Tibbons: ו מבד.י ל ים ב>׳א ברוב דבריהם erinnern an die ähnlichen im More I, 74 Ans.:־ וברן בזד. ל ת בתיל חשומע . 4) 8 ם׳ הגזיים. v. 5) More ha-Mo re ed. Preßbmg, p. 152: ,אל מתבלמין העתקתו המדברים ונקרא מדבר כל יודע חכמת מדברים....... צי יש יודע דברי חדת בקבלת באין חקירת וזח נקרא אצלם פקיר..... ויש מי שחוקר דברי הדת ומביא אמתתם מצד חקירת המציאות וזד. נקרא אצלס מחבלם. 6) Kusari-Comwentar S. 407.