Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1859-01-01 · Heft 11 · p. Seite 408

408 Dje Anfänge der neuhebräischen Poesie. nicht handhabt, er muß also älter sein, als die zwei jedenfalls alten לזמר במוסף י״כ) קרובה אומר מון אשען ב כן ע ש אזרח. ויש אומרים אצלצל, ויש אדםדים אשנן ממי שכלן שויץ ויש בחן חזאות וודוץ וחן חובת חיום. — וש״ץ יורד" למי חתבח בתפילת נעילה וכשמגיע עד למי ה' תמחרו אומר אבן מ ע מס ח. — בל שבעת ימי החג אלפא ביתא אחד או שנים וביום השביעי אומרים חרבח smitgetheit von Luzatto Orient. Literaturb!. Jahrg. 1847 col. 295). Aus einer andern Stelle geht hervor, daß in den babylonischen Hochschulen, namentlich in Sura, der Usus für Pijut noch nicht bindend war, wohl aber für Selichot: וכתב ר׳ עמרם ויורד ש״ץ (בי״-ב) ואומר מגן ומחיה ומשלש ואומר מעמד שיש בז רצוי וסליחד, ושבח והוריד. ולא דבר קצוב ד. ז א ולא של חובה אלא מח שירצו חן לחרבות חן למעט וכן במוסף. ולפנינו ■אין אומר (.1 אומרים) אלא דבר מועט אבל סליחות ז״רחמים חובת היום הן (Manhig p. 55). — Wichtig ist' das eine Piutstück, das Mar-Amram mit dem Anfang: אשען במעש אזרח citirt, für unser Thema. Das Stück ist in den römischen Ritus ausgenommen und bildet den Anfang.eines ganzen מעמד, und ein dazu gehöriges Glied trägt das Akrostichon :יוחנן הבחן לעולם יסלח ויבפר 'חיטאינו מכתוב בספר '!יועדנו זרוי עלי פשעינו לספר ‘^מצא פני מגן סליחה וכפור חטאתו ך־ייום העביר ^רחוםחסדך עלינו להגביר ךידרכך מגלגל ומעביר הגו באמתך ותהינו בטל להסביר^ Wir kennen demnach bereits vier namhaft gemachte poetanische Dichter, welche vor 850 gelebt:-Jose b. Josö, Jannai, Kaliri. und Jochanan ha-Kohen. 8) Dasselbe folgt auch aus Citaten von Mar-Amram's Vorgänger Natronai II, der 859 — 69 fungirte: והרי אמר ר׳ גטרונאי גאון מחסיה במנחה של י״כ אין אומר ש״ץ אתר, כוננת וסדי עבודה ולא בשחרית אלא במוסף (Orient 1. c.). Ein Responsum des R. Natronai nennt zwar nicht Kaliri, aber bezeichnet seine Manier durchaus kenntlich: והשלב מר ר׳ נטרוגאי זי־׳ל ר״מ שאומרין פיוטין באבות וגבורות ובכל הפלה של רגל מענינו ומרכין בו דברי אגדה ו ב ט׳ באב וכפורים אם אומר בכל ברכה וברכה מעין אותה ברנה ובר״ה ובי״ב דברי רצוי וסליחות ובטי* באב דברי חרבן (mitgetheilt bei Landshut 1. e.). 9) Eine Licht verbreitende neue Quelle ist der Divamdes Karäers Mose L. Abraham Alfaßi Darai, den derselbe im Jahre§44 sammelte. Dieser Mose hat eine Menge neuhebräischer Gedichte geschrieben, Liturgische und Weltlichehat sogar neben dem Neim schon das Metrum von Jated und Tenuah. Ich verdanke diese Nachricht Hrn. Pinsker, der über denselben in seinem genannten Werke Ausführliches geben wird. Mose Darcn gibt aber bei vielen seiner Produeüonen an, sie seien nach dem Wasn (Metrum) eines altern Gedichtes eomponirtz. B.: ישן,אשר נרדם במכאובו עדי מתי תהי מנומך מתנער,