Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1859-01-01 · Heft 10 · p. Seite 384

384 Wissenschaftliche Aufsätze. Gesetzeskraft. Dieses Verfahren ׳ kann aber um so weniger «in ״rücksichtsloses" genannt werden, als es das characleristische aller unserer Religionsquellen ist. Der Mischnaordner R. Jehuda hat die früheren Mischnasot in keinen neuen Guß umgewandelt, er hat solche vielmehr, um die Tradition durchsichtig sein zu lassen (vgl. Krochmal's Moreh S/ 199) in ihrer ursprünglichen Gestalt beibehalten, nur seine Hinzuthaten angebracht. Sein« Schüler machten manch« Zusätze in seiner Mischna, und selbst nach dem Abschluß des Talmud erlaubte man sich auch hierin Interpolationen anzubringen. Aehnliches hat sich mit den Midraschim zugetragen 4), auch manche der biblischen Bücher haben selbst nach dem Talmud (B. Batra 15, ,דאסקיה גר דאסקיה אלעזר, דאסקיה :פנחס) diesen Proceß durchmachen müssen. Wenn solches also von jeher gang und gebe war, so ist es bei den ר,"ג gewiß nicht ״rücksichtslos" zu nennen* *). Daß aber die später zu den ה״ג hinzugefügten Responsen erst dadurch ihre Sanction erhieltengehet unzweideutig aus einem von Graetz selbst angeführten Responsum (sä. Cassel No 152, ©. 39 b) hervor: ובתיובאתא דר' משה גאון הכי כתב בהריא והכי איתפסיקת במתיבתא וכתיבא בהלכות גדולות וליכא לטיזו מינה. Weil es also in den ה״ג ausgenommen wurde(?)- so darf man davon nicht abweichen. Aus diesem Passus כתיבה בה״ג erhellt auch, daß die ה״ג ein älteres Werk seien, zu welchen man später das Responsum des R. Mose Gaon anfügte, sonst hätte es heißen sollen: וכתיבה בעל הלכות גדולות. Wir wollen nun das oft erwähnte Responsum des R. Hai ganz hierhersetzen, weil daraus die Entstehungsgeschichte der ה״ג, wie wir solche auseinandergesetzt haben, hervorzugehen scheint. Dasselbe lautet : ודשאלתון אשכחן בה״ג ואי לית ליה למיכל כולה סעודתא מהאיך דטינטר אכיל ברישא כזית מההוא דמנטר — ובהלכות דר' יהודאי חילוף — אכיל ברישא מהאיך דלא טנטר — הכין חזינא ראש כה תו ן בהלכות .רמר רב יהודאי לאו טעות סופר הוא אלא הכין אמירא הא מילתא בשמיה ומשמא דרבוותא אחרינא גמי יסודי עולם — אכיל ברישא מההוא דלא טנטר — ומהא ברייתא קאמרינן הסופגנין ובו' אדם ממלא כרסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה. ורבן שמעון רחקין הלכות גדולות לא קם אטעמיהון רמר רב יהודאי ורהנך רבוותא וכיון 4) Viele Midraschim, in welchen man Merkmale der Jugend erkennen wollte, sind älter, nur haben sie spätere Zusätze erhalten, wovon jedoch bei einer andern Gelegenheit ausführlicher. Vorläufig verweisen wir aus Chajes, Jmre bina S. 33 a. *) Es ist hier wie an.manchen anderen Stellen dieses Aussatzes Manches unzutreffend. D. R.