Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1859-01-01 · Heft 2 · p. Seite 74

74 Wissenschaftliche Aufsätze. trägt, laßt eine einheitliche Composition vermissen, und scheint aus mindestens zwei verschiedenen Stücken ordnungslos zusammengewürfelt zu sein. Aus den Andeutungen bei Ben-Jerucham, aus späteren- Bearbeitungen , wie das Midrasch Elleh Eskerah (bei Jellinek II, 64) und aus späteren Eitaten bei Recanati und Jalkut Röubeni (62 d, 63 b) zu schließen, war die Einkleidung der Hechalot historisch an die zehn Märtyrer an geknüpft. Um den Rathschluß Gottes in Betreff der Tanaiten, über welche der Kaiser Lupinus den Sühnetod verhängt hat,, zu erfahren, weiht R. Nechunja b. Hakanah den srommen R. Jsmael in die Geheimnisse ein und befähigt ihn, in den Himntel zu fahren. Im Himmel angekommen, eröffnet ihm Henoch- Metatoron neue Geheimnisse. Diese historische Einkleidung .findet sich jedoch nur spärliche in den neuedirten Hechalot (4, 4—-5, wo die Münchner Handschrift und Recanati die richtige Leseart erhalten Haben): 1 עול מעלמt וכיון .עולאמ ל׳נחוהימ: בן מ?ןהמ גזלה (ענלד ומוליד .אותי לנללכבמ ובקעותי עואלמ מסולאל עול מפנים ואמל והתנו לסנואל עולמ עול לונלי׳ לוכלל לך ומכחד נלאבילי (C. M. לי יפודאל וכו' (bei Recanatiכתבו בית דין מול מעלמ ׳]. Diesen Zusammenhang haben C. 13— 18 , ferner C. 19, 1: ומימ אונ^ל. לי [ל׳-החונימ בך חקנמ] עותים אני מעיד ומתלמ בך אין מיולד יולד למלכבמ וכל, dann E. 21. Der Schluß dieser Composition ist ganz zusammenhangslos. in C. 5, 2 versprengt: אמר ל׳ יעומעאל כעובאתי ומודעתי עדות זו מלפני כסא מכבוד עונלתו כל מתבלים ועעוו אותו מיום לפני ל' החונימ בן מקנמ יום נלעותמ ועומחמ ולא עוד .אלא שאנל ל נשיא בעונלחתו.:מואיל ועתיד זמליאל יד״ו אלמי ישראל לעשות ה?ןממ בלונלי מלשעמ והגילמ בשנלחת כינול ועוגב; Daß der Anfang der Hechalot anders als in der Edition gelautet hat, hat Jellinek bereits aus dem Buch,Kol Jehnda bewiesen. Dort heißt cs: ספר מכלות לר' ישנלעאל מתחיל בזמ מלשון אנלל ל' ישמעאל כשעליתי לנללום בצפיית בנללכבמ מייתי נבכם בששמ מכלות חדל בתוך חדל כיון שמגעתי לפתח מיכל משביעי עמדתי בתפלמ. . Während in diesen Stücken R. Jsmael mystische Materieen theils von Nechunjah und theils von Metatoron und dem Engel Suriel erfährt,, wird in anderen Partieen R. Akiba als Verkünder der Ge- Heimnisse dargestellt, der sie selbst im Himmel vernommen: אמל ל' ישמעאל כל משילות מללו שמע ל׳ עקיבא כשילד לנללכבמ ותפס 3 — 2 ,4) מלפני כסא כבודו שמיו משלתיו משוללי ן לפניו). Die hier genannten mystischen Gesänge find wohl die in C. 2, 3 und 3,1 —2 angegebenen. Bemerkenswerth ist, daß mit diesem Passus