Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 7 (1858)
- Issue
- Heft 7
- Article
- Der Commentar des R. Joseph Kara zu Job
- Date
- 1858-01-01
- Page
- Seite 262 (sequence 8)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/2829132-2829220-2829228-2855867--04299-2855908- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
262 Wissenschaftliche Aufsätze. על סני ארצה מוליכם רענן במסיבות ששותים העננים כאן ומוליכים המטר רהוק מיכן כמו שמפרש והוא מסיבות מתהפך בתחבולוחם (צ״ל בתחבולותיו) לפעלם, ופת׳ והוא הענן נושא המטר מיכן במסיבות ומתהפך ברצונו שלמקום ובתחבולותיו, ונושא אוהו אל מקום שיהיה רצון היוצר להמטיר שם לשלם להם לבריות כפי פעלם, ובכל מקום אשר יצוום אל פני תבל ארצה, והבא אל המקום כשהוא שב להרסו ופונה משם נופל בו לומר מתהפך כמו ויהפכו נערי דור לדרכם, אף כאן העננים שותים ממים התחתונים כשהם שבים משם ועולים למעלה להמטיר אותם, נופל לשי זה לומר בו והוא הענן מתהפך משם ונושא אותם במסיבות דרכים סביב סביב בתחבולותיו של הקב״די אל המקום אשר משפטו פעלו. (יג) אם לשבט אם לארצו, פעמים לשבט אחד פעמים לכל ארץ ישראל, אם לחסד ימציאהו לפי שההסד שפעלו אנשי המקום ימצאנו הקב״ה למקום את החסד על ידי מטר. (טו) התדע בשום אלוה עליהם על העננים את המטר או תדע כשהוא מופיע ומנהיר את העולם לאחר ירידת מטר סן הענן. (טז) התדע על מפלשי עב, פח' התדע כשהקב" ה פותח את העבים ונותן בהם סטר כיצד הוא פוחח אותם, מפלשי לשון מבוי מפולש. (יז) אשר בגדיך המים, עד עכשיו שאלו היאך הקב" ה מביא.רוח וסופה וקור לעולם ומעלה נשיאים מקצה הארץ ועושה ברקים למטר ומוציא רוח מאוצרותיו כשם שני מן החדר תבוא סופה, כל אילו ימי הקור רמי החורף ועת שהרוחות נושבות הם ימותו (צ״ל ימות) הגשמים, ועתה חוזר ושואלו הנד אם ידעת היאך הקב״ה משנה עתים הללו ומחליפם ומביא הום וימי הקייץ לעולם כיצד הוא מעביר עתים הללו ומביא חום לעולם וכל זה לתיקונו של עולם וליישובו. (יו) אשר בגדיך המים בהשקט ארץ מדרום, אימתי בגדיך חמים, בזמן שהשקיט הארץ מצד צפון שאין רוח צפונית מנשבת לצד דרום כנגדו, שרוח צפון מביא קור וקרה לעולם. (יה) תרקיע עמו לשחקים, פתי וכי כשנטה שמים היית נוטה אותם עמו כמו שאתה מריב עמו כאילו שותף עמו במעשה בראשית, כלום כייעהה להקב״ה בעשיית שחקים, שהם חזקים ומלובנים וצחים כראי מוצק, בנוהג שבעולם ארם נוטה אהל לשבת בו על ידי שהות יצען ויסע יסודותיו, ברם הבא הנוטה כדוק שטים וימתחם כאהל מששת ימי בראשית ועד היום חזקים כיום שנהיה, בשר ודם ממרט ומצחצח כלי מתכות על ידי שהות מעלים חלודה, ברם הבא עצם שטים לטוהר מששה ימי בראשית, ואם תאמר שכהה מראיתם ונשתנו על ידי שארכו הימים שנבראו ח״ל כראי מוצק, פת' נראין כבשעת יציקהם וכן מפורש בבראשית רבא ובברכות ירושלמי. (יט) הודיענו מה נאמר לו, הודיעני דברי ריבות שלך מה שנאמר לו, לא נערוך מפני.חושך, פת' אין אנו צריכין לערוך עיצה איך נבא אליו מפני שום חישו שיחשיך לנו אלא שאף על פי שאמרת הן קדם אהלוך ואינינו אחור ולא אבין לו שמאל בעשותו לא אחז יעטף ימין ולא אראה, נעשה .נא עעמיגו עתה כאילו הוא לפנינו והודיעיני מה יש במקום