Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 7 · p. Seite 259

259 Wisieilschasllichc Aufsätze. בגחלים וזרק בו, נכנם אורכו רדה פת חמה ונתן לו, למכביר לרוב. (לב) על כפיים כסר אור, פת׳ על הרע כפיים מונע הקב״ה ועוצר את הגשם שלא יהיה מטר והאדמה לא ההן אה יבולה, ויצו עליה במפגיע, וציוה הקב״ה על עצירה גשמים שיהא אדם יורד לפגי החיבה ומתפלל, וכן שלמה הוא אומד בהיעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה, וכתיב ואתה השמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך יש' וגו׳ עד ונהה מטר על ארצך, ועוד בעון לשון קרע (צ״ל הרע) גשמים געצרין כמו שמפר׳ (לו.) יגיד עליו רעו, לשון וריעו יגיר עליו, ומעלה קנאות של אף ותימה למעלה והשמים נעצרים ואינם מורידים מטר. (ל0 (א) אף לזאת יהרד לבי ויתר ממקומו, לפי שבתחילת העיניין התחיל לספר בגבורות שהקב״ה עושה בעולמו שהם נפלאות מן הבריות כגון ירידת מטר שכן• אמי למעלה הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו לא ׳חקר, כי יגרע נטפי מים חרבי אף דבר גבורה זו עימה שאף היא נפלאות מן הבריות והוא קול רעם של גשמים, וזהו שאמר, אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו, ויקפוץ, כמו לנתר בהם על הארץ. (ב, ג,) שטעו שסוע ב־וגז קולו, והו קול רעם של גשמים, והגה מפ״ו יצא, כשנותן רשות למלאך הטמונה להביא ענן ולקבל מטר כשם שמפרש למטה בעיניין אף בר* יטריח עב וגו׳ וכשעת ירידת גשמים תהת כל השמים ישריהו, ראייתו כמו. לא תשוריני עין, ואורו על כנפות הארץ, הס האורות הברקים מאירים בשעת ירידת הגשמים. (ד) אחריו ישאג קול, פת׳ לאחר שהקב״ה נותן רשות וטצוה שירדו גשמים, הכרוז יוצא ומכריז ברקיע שיפתחו השמים ויתנו מטר ואותה שעה רעמים נשמעים וברקים נראים כמו שמפרש והולך, ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו, יעקבם לשון עקב, ופח׳ לא יאחדם המלאך שהוא מצווה להוריד מטר לאחר שהוא ׳שומע קולו של הקב" ה שמצוותו על כך. (ה, ו) ירעם אל בקולו נפלאות, גומד מילתו שהתחיל לספר בה, בתחילת המילה הוא אומר אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו, שהבריות שומעים ברונו קולו ואין אנו מבינים מה הוא, וכן כייום מילתו, ירעם אל בקולו נפלאות עושה גדולות ולא נדע לספור אותן וכולם לתיקונו של עולב וליישובו, ואיך אמרת שהסיר משפט שלך, וזו היא אחת מן הגדולות כי לשלג יאמר חוה ארץ, השלג הזה עב הוא ואינו נמס לשעה קלה וההרים גבוהים ואי איפשר שלמטר השמים ישחו מים שהרי הגשמים שופעים ויורדים מהם, שאי איפשר להם לעכב שם מפני גובהם לפיכך אמר הקב" ה לשלג הוי ארץ , וסת׳ הוד. מעכב ומאחר שם עד שישבעו ההרים. וגשם מטר וגשם מטרות, פת' ושלג זה מועיל להם להרים כגשם מטר היורד הם רביבים דקים היורדים'למטה לארץ, ובגשם מטרות עזרך- זהו אחר מדרשו, ופשוטו כי לשלג יאמר רד ארץ וגשם מטר פח' ועוד הוא מוסיף על השלג גשם מטר כגון רביבים ורסיסי טל