Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 6 · p. Seite 223

Wissenschaftliche Aufsätze. 223 nach dem ©«01t R. Isaa k oder R. Zadok «iißcfHm (S19—821). Die Erklärung der Worte: אגרות ׳צל רשות in der Mischnab wird in den H. G. im Namen der ״Rabbauen" durch ״Briese der Bcvollmächtignng" gegeben: (l.ומפר׳צץ רבנן אגדות יצל ריצות סכקי (פתקי 33) ד־׳צואתא d). Diese Erklärung wird von Sar Schalom aus׳ drücklich im Namen des Isaak Gaon mikgetbcilt ,Halachot Pcsnkot Consiant. 1516, citirt von Dukes Orient. Ltbl. Iabrg. 18-16 S. 676): ר' יצר שלוב: ו׳צ׳צאלהב תא דהנן ואלו שטיות יצל ריצות מאיי גירו, כך פירש מי ר׳ י צ ת ק גאון ז" ל אניות ׳צריהב ריש גלות א ונותן לו ישות לילך וללמד את ישראל אימי והיתי ולהורות דברי תורה .ושמו בלשון ארמי פתקי דדיאנוח f) R. Moschcb Gaon (827—?37!. Es wird eine Dccision mitgcthcill (über das Erbverhältniß der Kinder von zwei nacheinander geehlichten Frauen), die in öffentlicher Beratbung entschieden wurde: פסק די נ א דאיהפסק במעמד דינא דרבנן במתיבתא פלוני גמיב אתתא ושכיבת בהייה ונטיב אתחא אחריתי (','>e oben). Diese Dceision wird aber in den Rcsponsa Gavnim (<;d. Gaffel No. 192 S. 396) auf den Gaon R. Moschet! zurüekgcsülirt: ובתיובאתא דרי משה גאון דכא כתב ברדייא דיכא דמתה ראיצונה בחיי בעלה, und zum Schluß: הכי אתפסיקת במתיבתא ובתיבא בהלכות גדולות ולירא למיד מינה . g) jtobcn Zedek I (839—849). Es ist bereits Eingangs erwähnt worden, das! schon Ibn Daud den Namen Koben Zedck in den H. G. gelesen. Kat, der aber in unsrer Ausgabe fehlt. Rapvo» vvrt hat aber nachgcwiescn. daß allerdings zwei Entscheidungen darin Vorkommen, die anderweitig Koben Zedek zugeselirieben werden (Kerem Cbemed Vl, 241 ff! Es finket sieb aber noch eine dritte Deeision, die mit noch gröfiercr Gewißheit demselben Gaon nizuschreil en ist. Die von Raprvport gefundenen sind: 1) Ein Eitat-bei Alfasi (zu Pesachim 2. No. 730): בעל הלכות אם־ משמיה דכהן צדק שפסק כ־שב״ל ישהיחיח ולבסוף הדביק . Dieser Passus fehlt ganz und gar in unserer Ausgabe. 2) Die Deeision, daß Kinder von Ahroniden vor ihrer Pubertät die Hebe vom Teige außerhalb Palästina's genießen dürfen: — ומותי לאפות חלה של א׳צ שהוא תרומה בין בפסח אב יש שט כהן קטן אוי כהנה שלא יצא טומאה מגופן אוכלין אותה (24, d). Dieser Passus stammt nach Tosasot (Pcsachim 46a Ende) von Kohen Zedck: וכן פסק בעל הלכות גדולות בסדר פסח בשם ר׳ כהן צדק ר״מ. Die dritte Stelle, die ebenfalls von Kohen Zedck stammt, ist eine höchst auffallende Deeision, daß ein Reptil, in ein Gefäß mit Flüssigkeit gefallen, in tausendfacher Ouantilät aufgcht: חבית שיש בתוכו משקין כין יין בי«!שמן בין כל משקדי ונפל לתוכו