Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 6 · p. Seite 221

Wissenschaftlich« Aufsätze. 221 lange nach R. Zeh »dar Gaon und zwar fast 150 Jahre später gelebt hat. 1) Zn der Einleitung polcmisirt der Verfasser ganz deutlich gegen die, die Tradition leugnenden Äaräer und cilirt Stelle», woraus di« Wahrheit der Tradition erhärtet wird: 'פשה קבל תורה מסיג ומסרה — חופר בדברי סופרים פרברי תורה — בדברי סופרים (כתיב) על סי התורה אשר יורוך — שאם י יאמרו לך על יטין שהוא שמאל ועל שטאל שהוא יטין שסע להם (Einleitung Ende). Die Stelle hat keinen Sinn, wenn sie nicht tendcntiös gefaßt wird. Da nun der KaräismuS seine Ausbildung und Verbreitung erst nach R. Jehudal Gaon erlangt hat, so folgt daraus, daß der dagegen polemissrende Verfasser später geschrieben hat. 2) Es werden in den H. G. Decisionen von zehn Gaon im aus den Jahren 76 0 — 800 a וו geführt, thcils mit deutlicher Angabe ihrer Namen (die zwar in unfern Ausgaben öfter fehlen, aber anderweitig bezeugt sind) und theils anonym, aber in der Art, daß deren Autoren kenntlich sind. — a) R Iehudaו Gaon wird siebenmal eitirt, fünfmal namentlich und zweimal anonym, l) פר רב יהודאי הכין אמר אין 34) טבדכין ברכת אבלים בשבת a). — 2) והכי אמרו רבנן טשום טר וכו' רב יהודאי רפא ן דטוריך הברא ובתר דיהב ליה אורכתא טיטלך ,ובעי 66) לבטול׳ ומוריך אי:ש אחדינא אית ליה רשותא d), Auch aus diesem Eitat folgt, daß der Verfasser der H. G. viel später als R. Jehudat' gelebt, da hier Lehrer erwähnt werden, welche im Namen desselben tradirt haben. — 3) Es wird ein rcchtsguiachllicheS NcSponsuin des R. Jehudaeitirt; ופסיק בשאילתא דבי מר רב יהודאי (בגי בכור גאון 79 ,(גומלין חלק בכורה c (Parallelst. Resp. Scha'are Zedek IV. 3, 34 p. 50 b). Der Verfasser hat hier, eben wie ein Späterer. R. Jehudat's ReSponsum benutzt. — 4) Es wird eine agadische Tradition mitgetheilt, daß Rahab sich vor dem Einzüge der Israeliten ווו Jericho zum Judenthume bekehrt habe: ומר רב יהודאי גאון אטד כשגכגסו 80) מרגלים דיהושע איגיירא (רחב) ועדין לא נכגסו ישראל לארץ d). — 5) Der Verfasser theilt eine lange Controvcrse zwischen R. Jehuda, und dem Collegium mit: אפרו משטיח דטר רב יהודאי גאון סהדא דחתים על שטרא ואפר החטית עליה מיהו לא קים לי בטאי דכתיב ואה דר להו — תוב אקשו —-כיה מהימן ואקשו רבגן קטיה 85) ואסר להו — ורבנן בתראי סליגי b). Hier wird schon eine widersprechend« Decision von späteren Nachfolgern Jehudal's in Erwähnung gebracht. ~ 6) Es wird im Namen eines Gaon «ine Decision - getheilt, bei welcher in dem früheren unverstümmelten Texte R. ״»ט 16*