Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 4 · p. Seite 153

Notizen. 16S ר׳ דוד קמחי כי הכ״ף (במלת כברת) לדמיון ואינו שרשיח ומוצא המלה היו לברוח למו וחברגי לחם ע נין אכילה מועטת בבקר ופירושה שיעור < מהלך ארץ מן הבקר עד לעת המאכל כי כן ישערו כל הולכי דרך befindet sich eben so wohl in dessen Commrntar zur Genesis (z. St.) wir in dem השרשים 'o 8. v. ,ברה. Nachmani benutzte auch das מ׳ השרשים an manchen Stellen, ohne Kimchi namentlich zu nennen, so zu Gen. 49, 10.: ובעלי הדקדוק אומרים ביק ה ת ששרשו יקה וסי׳ בו לשון משמעות וקבול המצוד יקהח עטים שישמעו אליו ויעשו כל אשר יצוה עליהם, תבוו ליק ה ת אם לקבל מצותת , welche Stelle wörtlich dem Lexicon Kimchi'S 8. v. יקה entnommen ist!, vgl. noch Nachmani zu Gen. 39, 20: ובעלי הלשון יפרשו וס׳, wo eben, falls Kimchi gemeint ist. 11) R. Jehuda halewi wird im Pentateuch-Commentare Nachmani's zweimal angeführt: zu Deut. II. 22 (בעל מ' הבהר) aus Cusari III, 65Mf. und zu Num. 27, 3 (ר׳ יהודה ד־,לוי המשורר ז״ל). Einigemal citirt ihn auch Nachmani in seiner דרשה lS. II und 25)!, wo er t>c»1 Cusari ein ם' הפייט nennt und durch eine Andeutung zu verstehen gibt, daß er Jehuda halewi nicht für den Verfasser, sondern blos für den Herausgeber des vorgefundenen Cusari halte: וכבר שאל וד, ר' יהודה הלוי בם׳ הפייט שהיה מחבר או היחה השאלה מן החבר הטיהד מלך הכוזרי (Cus. I, 25) דרשה) ששמו יצחק אשנגרי S. 14; vgl. ם׳ האמונות der R. Scheintob II. 4). 12 und 13 Raschi und Jbn Esra find die zwei Exegeten. auf die Nachmani vorzüglich Rücksicht nahm. Daß er dieß that. ist leicht erklärlich; er fand bei jedem einzelnen von׳ ihnen einige Momente, die er zur Einheit verschmolz und als Prineipien seiner Schriftforschung aufstellte. Raschi's gedankenvolle Kürze und frommcr Sinn. Jbn Esra's geistreiche Auffassung und strenge Logik zogen ihn mächtig an, ließen ihn aber nicht andere Eigenschaften übersehen, gegen welche er sich feindlich kehren mußte. So ist er «in Geistesverwandter Beider und dennoch gar oft im Widerspruche mit ihnen. Das exegetische Verfahren Nachmani's unterscheidet sich von dem Rasch i'S vorzüglich in folgenden Punkten. -Raschi in seinen Bibelcommentarien richtet sich auf di« Erklärung der einzelnen vorliegenden Stellen, einen Standpunkt für die Gesammtauffassung gibt er nicht; Nachmani hingegen ist es um die grammatische Worterklärung, um die Erläuterung jedes einzelnen Verseweniger zu thun, er hebt blo» die ׳schwierigen und einer näh«ren Erklärung bedürftigen Stellen