Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 4 · p. Seite 148

148 Notiz«». enthaltene Boraitha versteht, da er schon eine einzige Boraitha Mechiila nennnt, so citirt er zu Ex. 21, 3 vorerst die gewöhnliche Mechilta, dann eine Mechilta des R. Simon und schließt, nachdem er die betreffenden Stellen angeführt hat, mit der Formel: ע״כ לשון הברייתא; zu Er. 20, 8 heißt es: .במכילתא.... ובמכילתא אחדח . Vgl. noch Nachmani zu Ex. 18. 13; 12. 16; Lex, 23. 24.s) 2) ברייתא דמלאכת המשכן zu Ex. 25, 30; 26, 17. 24; als משגת מלאכת המשכן zu Ex. 26, n; Num. 4. 32; 9. 15; 10, 17. 3) ברייתא של ל״ב מדות zu Num. l, 53; ל״ב מדות שהאגדה נדרשת בהב zu Gen. 36, 12. 4) תוספתא של פרשת המלואים zu Lev. 8, 15; S. 2, als ברייתא של פ; המלואיס zu Lev. 9. 22. (Ueber diese תוספתא und ברייתא של ס׳ המלואיס vgl. 3. Jahrg. dieser Monatsschr. S. 480). 5) Midrasch Rabba. Nachmani ist einer der Ersten, die den vollständigen Midraschthesaurus zum Pentateuch vor sich hatten und sich der allgemeinen Bezeichnung: מדרש רבה bedienten (zu Ex. 6. 28; 7. 11; 23. 20; 25, 10; Num. 8. 2; Deut. 23, 7; 33. 5—6). Don den einzelnen Büchern wird Bereschith Rabba am meisten benutzt, häufig in der Genesis; zu Ex. 30, 23; 33, 8; Lev. 16, 8; Deut. 2, 32 und sonst. Schein oth Rabba (אלה שמות רבה) zu Ex. 28, 35; 32, 11; 25, 3; 10. 2. 10; 21. 6; 23, 20; 10. 19; 15, 3; 16. 20; Wajikra Rabba <אגדת וייקרא רבה) zu Ex. 32, 1, 40, 2; Lev. 1, 4; 16, 2. 4; 19, 2; 23. 36. 40; Num, 1. 2; 24. 1. Eine Stell« LUS Wajikra Rabba (o. 16) wird bei Nachmani zu Lev. 14, 4 unter הגדה ד רב א angeführt: ובהגדה ררבא אמר: ר׳ יהודה בר סימון אילון צפריא •קולנין וכוי 3) Die מכילתא דרי ®מעון בן יוחאי wird ferner in dem kabbalistischen Gebeteommcntarc תולעת יעקב des Meir Ibn Gabbai (Krakau 1570, S. 6)b) citirt: >21 וב&נילהא דרש׳יביובנל אלהי מצרים אעשה ששטים אני הי׳ אני ד.וא שנשרעחי סדור המבול, Auch «in מדר® דר®״ ב י, welchen Namen bei einigen Späteren der Sohar führt, kommt bei mehreren Autoren vor. die entweder den Sohar nicht ken« nen oder ihn einfach פ־ דוהר nennen, u. zwar werden die Stellen gewöhnlich in hebräischer Sprache angeführt, so im ,מנחה בלולר des Abraham di Porto zu Ex. 21, 22: כ* ינצו אנשים במדרש'רש״בי נ• ינצו אנשים מיגאל וסמאל ונגסו אשר. הדה זז ננסח ישראל ויצאו ילדיה בגלות ענו® יענש סמאל נאשר ישיח עליז בעל האשד. זה הק״בד,. Bgl. noch Bachya ben Ascher 8 ,&׳ בראשיתb; Ai uni öl a, 84 a; Meir Ibn Gabbai im 14 תולעת יעקבb, 48 a, 70b.