Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 3 · p. Seite 88

88 Heber den Geist des C.ommenlarS des R. Moses ben Nachman re. So hatte es Nachmani nacli und nacl׳ dahin gebracht, daß er der gefeierteste Mann unter seinen spanischen GlaubcnSgenosscn wurde'). Die Stimme des Volkes Gezeichnete ihn wegen seiner sich hingehenden Frömmigkeit, seiner glühenden Anhänglichkcit au dein Glauben der Väter als den ״gläubigen Lehrer", הרב הסאסין (Juchasiu ed. Aimt. 99b), und seine Gewandtheit in der Behandlung der biblischen und rabbinischcn Schriften brachte ihm den Ehrennamen des ״großen Meisters", "ההב הגדול" ein; ja in ganz Spanien verstand man unter dem 4u Deut. 13, 2: n: (hariolus ויהין שירמוז הבהוב רמה שהוא אמר, :< בגסשות קצר. דאנעי5;*בואי וכד!יקראו הפילוסופים כרץ zu Er. 30, 23: קנה בשם עד דעתי ד.וא הקליפה שהזכירו בר הכמים והוא דרא«יני ב'!פזיו עיב ( ): zu Er. 32. 1.: טטרא מורץ ארב;• פ ר רוח טטרא ב^שון יון ארבע; zu Er. 30, 34.: (rcc /hiQraxti) ני ראיס ב^שזן יון תדיאק; zu Er. 30, 23: פי רעמי קגמין הוא ד. ד.ב ן ד־,מבושש הנקרא בעי־בי אדכר (" 1צו<ץ^ ובלשון הרומיים אשקיגנט fschocnanthus, womit auch Freytag übersetzt) והיא ב^ע״זפאייקא דמיקא (ober wie WO ra Im ווו Menachem di Porto iin מנחה ביבולה richtiger aus Nachmani citirt: פאייר אורורטה — p:1ja odorable); zu Er. 30, 23: והקרוב שמר דרור הוא הגקרא כן בערבי מור שיש מכונו (albus — ^^3 ואב יין (ן (nomo.n odoramenti, ruber נןיג'< אחבןי והנה כ?1 הלשונות עבריה וארמית וגס הערבייה שוות בו ובלשון אגדה סרביה י או יוניה נקרא .(myrrha) אנמרנון קרוב י!זה וגם בדישון רומיים נקרא מירא Ibid.: אמר מר ואהלות אקכי ליאלואץ (Targum CCant. •1, 14) והמתרגם הירושלמי בי אקבי דן ביישון (lignum aloes) והוא העץ הטוב הנקרא בישון רומי י^יבו אדואי (nach der richtigen Leseart ארמי ליאלואץ (^,0.-» ׳,0^ אקביל אלואץ ובן שמו בערבי אל לי״( אל טוב ( ) כשמו ובליבון יון נקרא בן ממש. Vgl. Aruch s. v. 1 אהל mit Kimchi's) ס׳ השרשים s. v. קנם. — Andere Stellen zu Gen. 43, 20., Deut. 13. 4.; 32, 30. 1) Die Zeitgenossen und Nachfolger Nachmani's werden nicht müde, ibn mit den überschwenglichsten Lobeserhebungen zu überhäufen. Folgende Stellen mögen als ^Proben fcienen: ש״זת) הרב הגדול רביגו משה גד נהמן ז״ל אץ לגו גדול ממנו בחכמה וביראת חטא רשב״א Nr. 413,. 2Ubo nennt Nachmani גדול החכמים האחרונים המקובלים רביגו הרמ״בן (Jkkarim II, 2b) לפי מה שגלה איש אלדרם גם כן משד. בפירושי ההורה הוא הנלחם מלחמות ה׳ הוא ד. נחמני חברו של ה מימוני ששניהם תלמידי העמרמי שהם נשיאי העולם שלשתם (Abra- Ham Abulafia in שבע בתיבות החכמה cd. Zell. S. 20).