Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 3 · p. Seite 86

86 lieber de» 6V1fl des ssommenlars des R. Moses den 9Krd1tu»u!e. die srangösischen Nabhine» die uin'erK'kMid'e Brandfackel ^eo,en den Morel׳ geschlendert haben. — ,,Hat denn Maimuni" — so schreibt er ihnen — ״den Vtoreh für (n!ch versaßt, die Ihr fest im ssssande» murmelt? Das Werk dient HIoS als Beschwichtigung der Israeliten, die siel׳ von dem Truge und den Gitelteiken der Griechen nähren. Maimuni war gezwungen, eine» Damm gegen die Angriffe der Lophiste» anftnrichlen, ei» Schild, nm die von den verblendete» Pbilosovbeu gegen die GotkeSlehre gesci'lenderten Geschosse ab^nhalten, um die Jünglinge von Aristoteles und Galenns;u entfernen, und er hat damit die Heilsbedürftigen gekräftigt, und die Zweifelnden auf den richtigen Pfad geleitet." :t) — ״Wisset" — fährt Nach man i fort — ״daß die Gemeinden Euerem Banne nig't Folge leisten werden; denn aller Herren bat sich großer ttnmuth ob Gneres Beschlusses demächligt. Niemand wird den Moreb freiwillig bei Seite legen, wer sich von ibm trennt, sagt sich vom Lebe» los״ H. So;eigt sich Nachmani als ein Mann des gemäßigten Fortschrittes, die alten, durch die Jahrhunderte geheiligten Anschaumige» fest haltend, aber auch der Strömung seiner Zeit folgend und ihrem Geiste Rechnung tragend. Die TageSwissenschäften, welche die Jugend allzu sehr von der Beschäftigung mit Wad'inani in der) מי כמוהו מורה, בבר, מיני n:״r1 בקי 1:!° חבו־יו!:פרי! קב ונקי 1:1׳ .oder denk apologetischen Eendfchreiben für beit Morclij אגרת .112ri השביעם הרב באמונתנו ובקבלתגו נפשש רוזת ׳ההד. אש- מיאו כישס 2 ריב די (3 היונים להאבי-ו בטנש הוות .. . ז-ו-י 2 ר ברי הרב ומפי כפריו היו ונסשש 2 רש ן חכמתו ירויו ו^אהיי תעודתו יש-יד, כמעט רגריתש נשיו; ה^בם גאוני הת-מוד השריה עצמו והוא כמוכרת ואנוס «1בנות כסי 2סני פי-לשופי יון ששה לגוס, לרחקש מ ע- אריסטו וג^ינוש.השמעה ם דבייהש אם טעיתם אחרי. ראיותיהם, לא »'1יכש רבותינו .... והנה שש הרב ספריו כתייס כפני הפורעניות מגן הוא לחצן קשת בני יון ההוקקים חקקי און להעטות הטובעים בבאר שאונם מטיט היון .(0 ,1 aci>mani?י') 4) -.וידוע תרעו באמת ובבירור ני -א ישמעו הקדרות -הרש ומרור ופני טדש קבצו פארו בגזרתנם לגנוז ספרי הרב הגדול לעיוב גי איש שאויו והפורש מריש בפורש שחייו ני בהם י-מידו ובה ש יעיו וירדו (ihid). riefe* vermittelnde streben Nachmani's wurde natürlich van den unbedingten Verächtern aller vlnlosopbischen Bestrebungen, so namentlich von dem fanatischen Gegner 'Maimuni'a V. Tchemtob ben Schenuod, verkannt und getadelt. Der lejztgenannte spricht sich in seinem ס׳ האמוגות I, 1 folgendermaßen aus: וגש החסיד הרמיבן דיל היה מחליק בקבלתו ותודתו־(ש- הרי׳ מבס) ודא ע-ה על דעתו שאדם גדול כמוהו דיה מכחיש בעונש ג יה נו ש ותחיית המתיש, ואף כי יאמין ני ישתוה ני1 התורה מכל וכל. לבן דרך יעשוה דליות עייר ׳-ישא ו "ייתן כדרכי תהלטת ו ח וין מכבודו הם דברים בטלים. Lgl. ש*ות י' משה כן אלא שקר cd. Sabioneta No. 117.