Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 6 (1857)
- Issue
- Heft 12
- Article
- Der Commentar des R. Joseph Kara zu Job
- Date
- 1857-01-01
- Page
- Seite 465 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/2829132-2829206-2829219-2855526--03951-2855568- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
465 Wissenschaftliche Aussätze. על ידו, וספר כתי איש ריס־, והקב״ה שהוא בעל משפטי, יכתוב דברו בספר וישלחהו לי על ידי שליח, הן תור במו והתרת תיו, ואני לא כך שמעתי , אלא כך פתר ר' מנחם ביר' חלבו זצ״ל מי יתן שישסע הקב״ה בכך שתאוותי שדי יענני ווו היא תאותי שיכתוב איש בספר את ריבי דברי ריבות שאני רב את יוצרי אני מתאווה שיהיו כתובים על ספר, ומי שיכתבם אם לא על שכמי אשאינו אענדנו, אקשרנו לסופר עטרות לי, מספר צעדי אגירנו, כאדם שיש ■לו אהוב ומגלה לו כל סתריו. (ל״ח, ל״ט, מ') אם עלי אדמתי תזעק, פת' אם עובד אדמתי באה צעקתו עלי שעשקתי את שכרו, ויתד חלמית יבכיון ואם משוה תלמיה יחד כולם עלי יביכיון, אם כהה-אכלתי בלי כסף, פת' אם כת העמילים בה אכלתי שלא נתתי כסף שכרם ואם נפש בעליה העובדים אותה הפחתי, הדאבתי, פתר' מריבות נפש, מפתן נפש, אם עשיתי כן, תחת חיטה יצא חח, באושה, מיני קוצים כמו רעש באושים תטו דברי איובל (לב) (א) וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי.הוא צדיק בעיניו, והם אומ; רשע אחה, והוא אומ׳ צדיק אני אם כן אין לדבר סוף לפיכך שבתו מענותו. (ב) רחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי שהיה מיושבי בארץ בוז ואיוב היה בארץ עוץ כמפורש בראש הספר, ושתי ארצות הן סמוכות זו לזו של שני אחים היו שג' את עוץ בכורו ואת בוו אחר ועל כן נקרא בווי, באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים, פת' יותר מאלהים. (ג, ד, ה) ובשלשת ריעיו חרה אפו על אשר לא מצאו טענה וירשיעו אח איוב פת' על אשר לא מצאו מענה אלא אם כן ירשיעו את איוב, ואליהוא מוצא לו טענה ואינו מרשיעו אלא אומ׳ לו בצדקתו באו עליו ייסורין הללו כי את אשר יאהב י״י יוכיח, כמו שמפרש והולך, ואם תאמר לטח לא השיבו מתחילה ריר זה גרם שאליהוא חיכה את איוב בדברים שלא־ ענהו, כי וקינים המה מטנו לימים אבל משראה אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים האלה ויחד אפו. , (ו) ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבו זי ויאמר, צעיר אני לימים ואתם ישישים ממני על כן זחלתי, איחרתי. (ז) אמרתי ימים ידברו, לשעבר הייתי אומר ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה. (ח) אכן רוח היא באנוש, פת' אך כן הוא הדבר שאין החכמה חלוייה לא ברוב ימים ולא ברוב שנים, אלא רוח חכמה היא שהקב" ה נותן באנוש, ובמי שהוא נותנת שם אחה מוצאה ולא כאשר הייתי אוט' מתחילה, ימים ידברו ורוב שנים יודיעו הכמה, ונשמת שרי תבינם, פת׳ מאח שדי היא באה התבונה וכן נשמת י״י כנחל גפרית בוערה בה מאת י״י שהקב״ה מדליק בה מדורות אש ועצים הרבה, וכן מנשמת אלוה יאבדו, פת' מאת אלוה יאבדו. (ט) לא רבים יחכמו וזקינים יבינו