Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 9 · p. Seite 353

363 Wissenschaftliche Aufsätze. בארץ החיים אינר מצוייר אבל בשאול אבדון היא מצוייר, שמשער; שמת אדם הנפש משוטטת בעולם ויודעה מה שעתיד להיות לכך נאמר אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה שאלרים הבין דרכה של חכמה והוא ידע את מקומה של בינה, אבל עימנו אינה מצוייר החכמה ואין בנו תבונה, למדת שעלומה מכולם, החיים אום' אינה מצוייר בנו, כמו שאוט' למעלה לא תימצא בארץ החיים, תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עימדי, עוף השטים משיבים נסתרה מטנו אבדון ומות אומרים אלהים לבדו הכין דרכו נמצאת עלומה מכולם זולתי מאל הי נו. (כ" ד, כ״ה כ״ו) למה כי הוא לקצות הארץ יביס, כל הבריות הנוכרים למעלה, אפי' אם נבראו להם עיגים התהום והים אין בהם כח לראות את קצות, אבל הקב" ה לקצות הארץ יביט, ועיניו משוטטים בכל הארץ, נמצאת חכמה זו שליטה, שכל העולם גלוי לפניו, ויודע אף שעתיד להיות כמו שאמור ‘למעלה בעיניין קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר, תחת כל השמים יראה לעשות צורכי עולמות כמו שמפרש בצירו לעשות לרוח משקל שיהא דרך לחזיז קולות שהרוח מוליך את העננים לכל אשר יצוום שיורידו מטר על פני תבל ארצה, ומים תיכן במידה, פת' מודד מים במידה, תיכן לש' מידה כמו שמים בזרת תיכן ואימתי הוא מודד מים בעשותו למטר חוק, פח׳ בשעה שמוריד גשמים לעולם הוא מורידם במידה שלא ישטפו אח הזרעים ומקרא וה נתינת טעם הוא לשני דברים האמורים במקרא שלמעלה הימנו, וכאילו אומי לעשות לרוח משקל שיהא דרך לחזיז שבא על ידי קולות להוליך את המטר אל מקום אשר יצוום, ומים מדד במידה, בעשותו למטר חוק ולצורך דבר זה לקצות הארץ יביט ותחת כל השמים יראה, להספיק צורכי עולמו. (כ״ז, כ״ח) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ויאמר לאדם הן יראת י״י היא הכמה וסור מרע בינה, שלאי יאמר אדם מאחר שנעלמה החכמה והתבונה מעיני כל חי הן אני למר חכמה ובינה, מעתה אל תאמר כן, לימד ליראת י״י היא החכמה וסור מרע היא הבינה, הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם הלא משה וכת' והאיש משה עניו מאוד מכל אדם, ומה אמר לו הן יראת י״י היא החכמה וסור מרע בינה, והיכן אמר לו ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, וכן שלמה הוא אומר ראשית חכמה יראת י״י, אמור מעתה אע״פ שלא נתפרסמה החכמה כולה מה שצורך הימנה לבריות נתפרסם והיא יראת שמים וסור מרע, ובהם חכמה ובינה. (כ״ט) (א) ויוסף איוב שאת משלו (ב, ג) מי יתניני כירחי קדם כימי אלוה ישמריני, בהלו לשון בעשותו, והוא לשון אור כמו אם יראה אור כי יהל אור (?) באורו אלך חושך, שלא הייתה צרה בעולם לפני צרה מחמת אורו הגדול המאיר לפניו. (ד) בימי חרפי בימי קדימת׳ לש' ארמי חרפי. (ו) ואפי' Trankel, Monatsschrift. VI. 9. 27