Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 8 · p. Seite 312

312 Wissenschaftliche Aufsätze. Endlich dürfen wir auch nicht den Fasttag am 9. Ab unerwähnt lassen , bei welchem die Formel lautet: ::לא ב״ד״ו ט׳ בא . Thaanit Ab. II, ,10 wird gelehrt, wie es mit dem Fasten des 9. Ab am Rüsttage des Sabbats zu thun sei. Ferner das. 29 b lesen wir: ט׳ באב שחל בשני, ברביעי בשבת וכי' לייט עלה אביי וכי׳ t Ebenso wird jerus. Tractat I. e. II, 14 die Meinung als Halacha- Norm aufgestellt: תשעה באב שתל בערב שבת מתענה זמשלים, ר׳ זעירה בשם ר״י, ד בא ר' אימו בר יחזקאל בשם רב הלכה כר' יוסי . Endlich wird daselbst IV, 6 von Abba Aricha erzählt: ט' באב שחל בע״וש עולה על שולחנו כסעודת שלמה, רב ה׳האכל ופו׳ . Wir wollen nun noch zum Schlüsse diese Vergleichung bei den Monaten anstellen, wiewohl die meisten Bestimmungen darüber aus der vorhillel'- scheu Periode datiren. Nach unserer Zeitrechnung ist Adar immer defectiv — 29 Tage — und in einem Schaltjahr Adar I: vollzählig und Weadar II defectiv. Rosch Haschana 19 b werden mehre alte, aber divergirende Zeugnisse über dieses Thema angeführt und endlich verwirft der Talmud die Ansicht, daß Adar immer als defectiv anzunehmen sei. העיד ר׳ יהושע בן לוי משום ק הלא קדישא על שני אררים שמקדשים אותן ביום עיבוריהם, העיד ר' סטאי משום חגי, זכרי' ומלאכי על שם אדרים אם רצו לעשותם שניהם מלאים או הסרים עושין, אחר מלא אחד הסר עושין. אדר סמוך לניסן לעולם חסר .... תיובתא! Ferner sind nach unserem System Tischri und Nissan immer'vollzählig. Dagegen heißt es im jeruf. Tractat N. H. III, 1: רב אומר גיסן לא נתעבר מימיו והא חזינן אם בא חדש בזמנו? אם בא, לא בא! die Zeit gemeint wird, wo die Neumondverkündigung zu den. Functionen des Synedriums gehörte, da doch R. Jose selbst zu dieser Zeit lebte und diese Functionen ausübte! Der Ausdruck: ■לית אפשר! ואין אפשר stellte gerade die Unmöglichkeit des Gegenfalles nicht ganz in Abrede, obwohl der Gerichtshof ihn zu vermeiden strebte, während bei unserem für immer fixirten Kalender davon gar nicht die Rede sein kann. Der Verfasser des׳ Scheelthoth Ab. 66, 1 hat obige Stelle aus dem jerusalemischen Talmud aufgenommen, 'die wir hier wiedergeben wollen, obgleich sie sehr corrnmpirt ist, weil sie R. Jesaias Pick gar nicht erklärt: הר, ששנו חכמים חל להיות בשבת: וכד בזמן חכמים הראשונים שהיו בקיעין בחשבון מולד הלבנת ובדיקדוקי סוד העיבור היה יום ערבת בא בשבח, ופורים בשבת ומקרא מגלה ׳ בשבת (??) ומוציאין לולב ותוקעין בשבת שחל ר״הש בו. אבל היום שאין חכמים בקיאין (??) י בחשבון תולדת הלבנה ובריק רוק י סוד ה;־יבור גזרו חכמים שלא להוציא י.לולב בשבת , ובן! בשופר ובמגילה אמר רבא (?) גזירה שמא יכולנו וכד Wir könne!: uns jetzt auf die Erklärung und auf die:Schwierigkeiten:der Meinung des R. Achat Gaon nicht Anlassen und haben blos aus dieselben, durch.Fragezeichen hingewiesen, doch können wir daraus ersehen, daß R. Ächai Gaon sich des jerusalemischen Talmuds: bediente und auch der richtigen:Ansicht: war, daß in früherer Zeit die Dechidth'nicht beobachtet würden: ׳׳ ׳ ׳ .<׳ ׳