Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 7 · p. Seite 273

273 Wissenschaftliche Aufsätze. על תוהו ותלויים על בלי מה, ומה שמץ דלם (?) נשטע בהם, בנוהג שבעולם אם בא אדם לנטות יריעה או בוחל אי איפשר ל נם ותם בלא יתירות ובלא עטורים שלא יפלו והקבד! נטה ארבעה רוחות השמים על תוהו ותלד. עולם על. בני מה, שמא ראית מימיך אדם צועק ואומר נתמוטטה הארץ מתחתיי לפי שחלוייה על בלי מה, או ■נתטוטטו השטים לפי שאיך להם יתירות מתחתם שיסמכו אותם ואילו עשה ■הקבו־ז סמוכות לשטים ולארץ היו עומדים לעולם, לא הוצרך אדם כן לוטרשאעפ שכל מעשי בראשית נטויים על תוהו ותלויים על בלי מה שייסד ארץ על ׳ מכונה בל תימוט לעולם ועד, ולפי שהזכיר למעלה דברים התמוהים ■על הרוחות נטויים על תוהו והארץ הלוייה על בלי מה, ואין-העולם מתמוטט; הוסיף עוד להזכיר אף הרעם שנשמע בשעת ירידת גשמים שאין ברייה יכולה לעמוד על סדרו של רעם ומה טיבו ומהיכן הוא יוצא רכת' ורעם גבורותיו מי יתבונן, שאף על זה הבריות .משתוממים לומר מה הוא ואף אליהוא תמיה על דבר זה דכת' ירעם אל בקולו נפלאות עושה גדולות ולאי נדע, וראיתי בספר המזלות שפירש ד שבחי ז״צ״ל אם חרצה לומר איך מתגלגלים שני המאורות והכוכבים וי״ב המזלות בו ילמד שכשברא רזיקבה שני.המאורות חמה ולבנה והכוכבים וי״ב המזלות ברא תלי להיות מנור המאורות ומנור להכוכבים ולי״ב מזלות כמנור אורגים ונטהו ברקיע הזה מקצה אל קצה כבריח נחש עקלתון׳ ועשה לו ראש וזנב דכה׳ בספר איוב בכוחו שמים שפרה׳ חוללה ידו נחש בריח, נחש בריח זה התלי ויש לו ראש וזנב שנ׳ בישעיה הכרת מישר׳ ראש וזנב כיפה ואגמון, בא זה הפסוק ללמדך שמחוך׳ גלותם של ישראל אבדה מהם חכמת המזלות ראש התלי וזנבו וחכמת המזלות שבכיפת הרקיע נתח העגלה, היא עש שהיא עגלה וכפופה כאגמון, וגם חכמי הגוים הם חכמי בבל והורו וחכמי ישמעלים אומי כי יש לתלי- ראש וזנב וקורין שמו תנין ואומר׳ שהוא מכוסה בעוביו של רקיע כתנין בתוך המים ואינו נראה לעין, יכח גדול וחוזק יש לו מאד יותר מכל הכוכבים והמזלות כי כמלך הוא על כולם. (כ״ז) (א) ויוסף איוב שאח משלו . . (ב, ג, ד, ה, ו) חי אל הסיר משפטי, כאשר השיב לבלדד על דבריו ושחק וכאשר ראה שנשחתקו ונסתתמו דבריהם הוסיף עור לשאת משלו ולהאריך על דבריו, מדרש אגדה דורש, חי אל הסיר משפטי שבועה היא באמת כ״י הסיר משפטי, ומיכן דרש ר׳ שמעון בן פטורי מיכן שמאהבה עבד איוב את המקום אין אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך ופשוטו של מקרא אעם שחי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי, כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי; אם תדברנה שפחי עוולה ולשוני אם יהגה רמייה, חלילה לי אם אצדיק אתכם אם■ אורה לדבריכם לומר כדבריכם כן הוא, אמנם אנכי. חטאתי ולא יחרף לבני מימיי, רב נא שלמה 'זצל פירש, לא יחרף לבבי אותי מכל דרך שניהגתי בימיי, לא יתכן לומר כן שאם כן היה לו למקד לא יחרף במשקל חזק, ועתה אשר גינקד אשר יחרף משמעות Frankel, Monatsschrift. Vf. 7. 21