Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 7 · p. Seite 274

274 Rccensionen und Anzeigen. התיבה תלוייה בלב לומר לא קיבל לו חרפה מימיי על מעשיי אשר עשיתי כי כולם עשיתי בצדקה וכן כל תיבות דוגמותיה נשמעות הן בגוף מעש העושה כמו ןןדל ן שמן :בעטןעזכוע ןקד־ש .י;צ דק. (ז) יהי כרשע אוייבי, כל איש שהוא לי. לאויב לדוחויקגי בחוקת רשע יהי נידון בדיני הרשעים, ומתקוממי כעול, כפל לשון. (ח) כי מה תקות חנף נותן טעם לדבריו, ומוסב על בצדקתי החוקתי לומר מדוע ארשע ולמה אתן רפיון וצדקתי, כי מה תקות חנף באחרית כאשר הוא בוצע בצע, כי ישל אלוה נפשו, ישל לש' השלכה כמו ישל ויתך, שמשמע יפול מעצמו, אבל יש להינקד בפתח קטן משמע לשון מפעיל שאחר משליך נפשו כמו ויפן זנב אל זנב, ויגל את יש' אשורה, ומן את יהודה, וירב בבת יהודה, ומשמועת( לשון מפעיל כמו ויפנה חגלה ו:זנה חךבה, ואילו היה נקוד יוד של ישל בחירק אז יהא נשמע כמשמעותו בלשון יפעל, כמו ויבן שם מזבח, ויפן וירד משה, ויגל יהודה מעל אדמתו, ותלך ותזן גם הוא (צ״ל היא) וירב העם ויעצמו, ונשמע לשונם, ויבנה ויפנה ויגלה ותזנה וירבה. (י) יקרא אל אלוה בכל צרתו ויענהו בתימה. (י״א) אורה אתכם ביד אלוהיי טובה עלי לחלוק לי בינה, אשר עם שדי לא אכחד מעשים אשר עם שדי לא אכחד מהם. (י״ב, י״ג, י״ד) הן אתם כולכם חזיתם מעשיי הטובים, ולמה זה הבל תהבלו להחזיק אותי רשע, וכי איני יורע עונשו של רשע מהו והלא יודע אני שזה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משרי יקהו, אם ירבו בניו למו חרב ולמה זה ארשע ואיענש עונש זה. (ט״ו) ואלמנותיו לא תבכינה, כשם שאט׳ ירמיה לא יבכו לו ולא יספדו בזמן שטת אחר מהם וכולם נשארים .אז יבכו למת וינודו לו, אבל כשכולם מתים על מי תבכינה. (י״ז, י״ח) וכסף. נקי יחלוק, כעש ביתו, כבית עכביש יהיה לביתו אשר לא יתקיים כסוכה נוצרי תאינה וגפן שאינה עומדת כי אם לפי שעה עד שעת לקיטה. (י״ט, כ, כ״א) עשיר ישכב בלילה ולא יאסף כי יהרג על משכבו בלילות, ולבוקר שהיה ראוי לפקוח עיניו ואינינו כי השיגהו בלהות הרבה כמים, לילה גנבתו סופה פת׳ כדבר שכיסהו סופה בעוד לילה ולמחר ואינינו וכדבר שישאהו קדים וילך ויסערהו ממקומו. (כ״ב) וישלך עליו ולא יחמול, וזיקנדז השליך עליו חמתו בלי חמלה, מידו ברוח יברח פח׳ ממנו שעמל בו ברוח יברח מידו. (Fortsetzung folgt.) Reeensionen und Anzeigen. ספר אוצר החכמה בלשון עברית כולל יסודי כל הידיעות, מחלקת הפילוסופית, בה ידובר מההגיון, מטה שאחר הטבע, מידיעת הנפש, .מהמדות, מהנאה והמגונה, ממשפט הטבעי ומפילוסופית הדת, חברה דאקטאר י. באראש (Dr. Julius Barasch). Auch mit dem lateinischen Titel: Liber thesaurus scienliarum. Wien 1856. 8°. XVII und 242 S.