Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 7 · p. Seite 272

272 Wissenschaftliche Aufsätze. כבוד לפגי כסאו, כמו ויאחוז את הבית בעצי אתים, מאחז ארפורפריט בל״ע פרשו עליו עננו, פתר׳ פורם עליו יעננו שפורש עננים לפניו סביבות סוכתו, וכעיניין הזה היה מאחז פני הכסא סביבותיו בעננים, וכן דור הוא 'אוט׳ ישת חושך סתרו סביבותיו סוכתו חשרת י מים עבי שחקים, עליו פת' לפניו; וכן שרפים עומדים ממעל לו, לפניו מרחוק לו, וכן הוא עומד עליהם שפת׳ לפניהם אף כאן פרשו עליו עננו, פתרו' פירש עננו 'עליו לפניו ברחוק הימנו עליו, אינשוש בל״ע. (י) חוק חג על פני מים, פת' חוקים כבעל (?) על פני מים, הוא החול דכת' אשר שמתי חול גבול לים, ער. תכלית אור עם חושך, פת' חוק זה חוק עולם הוא שלא'יעפור עד עולם שיכלו אור עם חושך, חג קומפשיר בל״עכמו ובמחוגה 'יתארהו. (י״א י״ב) עמודי שטים ירופפו, לשון רפיון, .ועל הסדר סידר את דבריו, בתחילת העיניין הוא או׳ שכל פמילייא שלמטה נבהלים ונחפזים מפניו הכת' הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם ערום שאול נגדו וכל העיניין,־ ולא תאמר פמילייא שלמטה בלבד מפחדים מפניו אלא אף עמודי שמים הם צבא השמים שקיימים לעולם וחוקים כעמודים, אף הם, נרפים וחרדים מגערתו ויתמהו לש'׳ חרדה הוא כמו ראו בגוים והביטו והתמהמהו תמחו, שפת׳ לבשו חררה, וכן ויתמהו האנשים איש אל רעהו, שפתר' ויחרדו האנשים וכל חרדת אדם תימה הוא תדע שכן הוא אוט' ויחרד יצחק חררה, ומתר׳ ותטה יצחק תימהא, ואף משפירש (מי שפירש צ״ל) עמודי שטים עטורים ממש אף הוא לא יצא מפשר דבר ומלמדך הכת׳ שכל סידרי בראשית;התחתונים והעליונים יגורו ממנו ונבהלים מפניו, וכן הים רכת' בכוחו רגע הים, בכח גבורתו משבר את הים כאשר עשה בים סוף שנבקע לפני בניו, רגע כמו עורי רגע ומקרא זה כאילו או'בכוחו ובתבונתו מחץ רהב פת' מחץ כח הים, רהב לשון כח וממשל כמו שכת' ירהבו הנער בזקן. (י״ג) ברוחו שמים שפרה בדברו שמים נעשו אהל כעיניין שנא' בדבר י״י שמים נעשו, שפרה שם דבר של אהל, דוגמת שנאה, קנאה, והוא לשון נטה אח שפרירו ולא יתכן לפרש שפרה איהל בלשון פעל שאם כן מדוע לא כתוב שיפר אוי שפר, וראיתי בבראשי׳ רבא אגרה הנשמעת לאוזן, אמר ר' חנינה כשאט׳ חקבח יהי רקיע בתוך המים יצתה אש מלמעלה וליחכה את פני הרקיע, ר' יוחנן כשהיה מגיע לפסוק הזה ברוחו שמים שיפרה היה אוט׳ יפה לימדני ר' חנינא .שיצתה האש מלמעלה וליחכה את פני הרקיע. חללה ידו יצרה ידו, .כמו ותחולל ארץ, ולפני גבעות חוללתי, נחש בריח הוא מזל תנין הנקר' בלש' חכט׳ מזל דלי לפי שתלויים בו שנים עשר מזלות ששה מצירו האחר וששה מצירו השני, פעמים מבריח את הרקיע מן הקצה אל הקצה, ולבך נקרא נחש בריח ופעם מתעקם ומכנים זנבו לתוך פיו כנחש עקלתון ששה מזלות הפנימיים התלויים פנים לו הם הם המשמשים המנהיגים את העולם באותו זמן ובכלותם לשמש ישוב ויתקעם אף בצד;שיני כרי להכניס מזלות החיצונים לפגים ששימשו עד עכשיו לחוץ ובשעה שמתפשט והולך אז:מבריח את הרקיע מקצה אל קצה. (י״ד) הן אלה קצות דרכיו הן כל הדברים האלה מקצת דרכיו של ו־זקבח ומה שמץ דבר נשמע בו פת׳ ו^עפ שהדברים הללו נטויים