Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 5 · p. Seite 192

192 Wiffenschastliche Aussätze. עני יקצורו. וכרם הטעם בכף. ואינו הבוק לחיבה שלאחריו שאם היד, הבוק לתיבה שלאחריו.או היה פתרו, כרם. של רשע ילקשו והייתי חמיה בדבר על מה הכת'פוקד עליו עוך. על הבר זה, אבל עכשיו שהטעם למעלה בכף. הטעם מפרידו מתיבה של אחריו ומלמדך שכן׳פת'וכרם של עני רשעים ילקשו, מאחרים עליו ובוצרים אותו, ילקשו לשו' י איחור .כמו מלקוש.. (ז'ה') ערום מלינים את העני מבלי לבוש ואין כסות בקרה, מזרם. היורד מן ההרים, ירטבו אותם האביונים שהרשעים מלינים מבלי לבוש מבלי שאין מחסה כיסוי להחסות בו, חיבקו צור נחבאים בנקיקי:..הסלעים,ונם יש הזרם יורד ומלקה עליהם. ומרטיבים רטוב תרגומו, של לח וכל מי שאינו מנוגב קרוי לח. (ט) יגולו משד יתום, ועל עני יחבולו, יגזולר. אין, התיבה. הואת לשון.נזילה אלא לשון נטייה ולש' פנייה, שכשם שתאמר סורו אל בית עבדכם ולינו וכשם שתאמר סור מעלי כך יאמרו יגזלו משד יתום, פת' כשיסורו מעליו שכבר סדרו אוחו פונים מאצלו ועל עני יחבולו יגזלו משד יתום .ועל עני יחבולו, כך פתר ר' מנחם ביר' חלבו אחי אבא. (י) ערום הלכו מבלי לבוש הרשעים הלכו את האדם ערום מבלי לבוש .ורעבים מן הרעבים לוקחים עומר של לקט. (י״א) בין שורותם יצהירו, פת' בין שורותם של עניים יצהירו העני הדורך את הזית וטוסק את השמן משורות של וחים הערוכים בבית הבד, ואחר כל העמל הזה שהעני עמל בו ומביאו לידי צחר (צהר צ״ל) בא זה ונוטלו הימינו, העני דורכו והרשע סך בו, יצהרו לשו' צהר, וכן יקבים דרכו ויצמאו, העני דורך ענביו וצמא ממנו שאינו שותיהו .שזה בא ונוטלוי. (י״ב י״ג) מעיר מתים ינאקו, פת' מכל עיר ועיר היו הרשעים שבהם גורמים לאנשי העיר שיגאקו מחמת שהיו גוזלים אותם כך היה מנהגם של דור המבול, וחיברו מנחם את. כל עיר מתים שפת' ונהרס את כל אנשי העיר, וכן מעיר מתים, ועד הבהמה, ונפש חללים תשוע לשטים על ההורגם, ואלוה לא ישים. תפלה פת' לא להאיר לעולם אילו היה בידם להשיבו אל מקומו כדי:שישמש חושך אפילה בעולם היו מורדין באור ואומי אין רצונינו שיבא אורה, שהאור מעכב את הגזלנים לקפח את. הבריות וכן היה מנהגם. של אנשי דור. הטבול. (יד) לאור היום יקים ונעשה רוצח, יקטול עני ואביון'שיודע בו שאין לו. גואלים, ובלילה יהי כגנב, ובלילה יגנוב ממון בעלים. (ט״ו) ועין נואף שמרה נשף לאמור לא תשוריגי עין, כיצד הוא עושה ישן לו כל היום, ובאישון לילה הוא ניעור ורודף אחר הניאוף וסתר פנים ישים, פת' ובסתר כלומר.בחושך אפילה שהוא,סתר פנים, פת' ישים את פניו לרדוף אחר הזונות זהו,פשוטו ומדרשו ידוע, (ט״ז:י״ז) חתר בחושך בתים, יומם. חתמו למו, בתים. שהיו יודעים שממון בתוכם ישוב לשם, ישן כל היום, וכיצר חותמו שף שמן בלסמון בחומה שכנגד האוצר, והלך בלילה .לריחו עד שמגיע למקום חותמו וחותר שם ומוציא מה שבתוך הבית, וכעמיין הזח לא ראו אור, כי יחדיו למו בוקר צלמות, אור של יום שמים. אותם לחושך שישן לו כל.היום ובלילה גונב נמצאו הופכים לטו את אור היום לחושך ולצלמות, כי יכיר בלהות צלמות, פת' בדין הוא מי שבמחשך מעשיו יכיר בלהות של צלמות שיהא מעוף צוקה ואפילה מנודה, (י״ח י״ט) קל הוא על פני מים כשבא עליהם שנח