Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 5 · p. Seite 193

lös Wissenschaftliche Aufsätze. פקודתם וו־וקבדז ■מבי^ עליהם ממל מים לשחחם, קל היה כל אחד מהם על פני מים שמים י כבירים היר באים ושוטפים אותם׳ ואחר מהם לא •היה יכול לעמוד בפגי המים אלא כדבר הקל היו המים ומציפין אתו, תקולל חלקתם בארץ, הניחו את שמים (שמם צ״ל) לקללה ולשבועה שכל מי שמקלל את חבירו עוד 'בלשון הזה הוא מקללו מי שפרע מדור הטבול הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו, לא יפנה דרך כרמים, פתר' וכל כך למה מהראהו־׳קבה להלקות דור המבול - במי המבול כמיתה. קשה זו, לפי שלא היה אחד מהם שיפנה עצמו לעסוק ביישובו של עולם, היא מטעת כרמים או עבודת האדמה, אלא צייה ו.ם הום שהוא עת הקציר ועת הקיץ ועת הבציר לא היו עוסקים ביישובו של עולם, אלא יגזלו את הבריות וכן לעת שמימי שלג יורדים הם ימי החורף שהוא׳ זמן חריש ואף באותו עת יגזלו ולא עוסקים בשום עבודה כי אם בנזילות ובכל המסים, ודבר זה גרם ששאול חטאו, נתחייבו לרדת לשאול: זהו פשוטו של מקרא ויישובו ויש מפרשים צייה גם חום יגזלו מימי שלג, בעוונם .גרמן שנגזל מן העולם סדרי בראשית שיש בהן זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ׳שבותו, שבטלו המזלות שתלויים בחם ומנים הללו כל שניהם עשר חודש, שממה. שהוא אומר לאחר המבול, עוד כל ימיי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבות; מכלל ששבתו ובמידה שמדדו נמדד: להם, הטה היו במורדי אור וגכ1 חיקבה מנע מרשעים אורם שנשתנו עליהם סדרי בראשית ולא :שימשו המזלות בשבילם, ומימי שלג גם אותם גזלו מן העולם, יש תיבות חסירין וו כגון ואני: ככבש אלוף, והוא נפטר (נפתר צ״ל) ככבש ואלוף ועוד הרבה במחברת מנחם בן.סרוק. (כ):ישכחהו רחם, בשבא עליהם צרת המבול, שאם הייתה משכחת את הבן והבן את אמו; מפני ששניהם:אבודים מן העולם, -מתקו רמה, פת' מתוק היה: להם שמתו מיתת עצמם ונקברו בקבר ותאכלם רימה ויותירו עצמותם משבא עליהם טבול ונימחו מן העולם אף :עצמותיהם,.ותשבר כעץ עוולה. :<כ״א) רועה עקרה לא תלד,: כך פירשו רבותינו, כך היה מנהגם, אדם .נושא ■שתי נשים אחת לתשמיש ואחת לבנים, זו שעומדת לתשמיש משקה כוס עיקרין כדי שלא תלך עולמית ומאכילה ומשקה תפנוקים ומרחיצה וטקשטה כדי שתהא. נאה ווו העומדת לבנים מלבישה בגרי אלמנות ומרעיבה וזהו שאומר רועה עקרה שלא תלד היה רועה ומטיב: ואת האלמנה העומדת לבנים לא ייטיב. (כ״ב) ומשך הקנה אותן אבירים׳ ■בכוחו לפורענות יקום ולא יאמין בחייו, כשהביא עליהם :אח המבול ושלווה שהשפיע לחם המקום היא גרמה להם שסרו מאחריו. ולטורדן מן העולם כמו שהייתה: להם ואוט' מה שמפרש והולך. (כ״ג) יתן לו לבטח וישען, שהיו נשענים ברוב טובה שהיתה להם ואוט' מה שדי כי נעבדנו וסוף. נתן עיניהם (עיניו) על דרכיהם. (כ״ר) רומו מעט ואינינו פת'כשרטו עיניהם וגבהו ונתגאו לפניו על הטובה, בשהשפיע י5הם לשעה קלה, כמעט קט ואינינו, ותומכו פת' .והושפל;,ככל, לשון עלייה, ■ופה,בדבר,הפלה. לשעה כמג כן יקפצון, כמו ועוולתה קפצה, יקפצון פורנט;דשטריינט בל״ע .(כ״ה), אם לא איפוא שאיני יודע היכן אמצאהו שאבוא עד תכונתו ואערכה לפניו Frankel, Monatsschrift. VI. 5. 15