Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 5 · p. Seite 190

190 Wissenschaftliche Aussätze. וזה ימות בנפש מרה ולא אכיל בטובה, והשיבות הכל כאישה לכל ונתת מקרה אתר לצדיק ולרשע, באומרן כן הודעת שבך הוא מחשבת ליבן כשאתה רואה בי ראש כוכבים כי רמו׳ אז תאמר מה ירע אל הבער ערפל ישפוט. (ט״ו ט״ז) האורח עולם השמו־ אש־ ארכו (דרכו צ״ל) מהי און, היתכן לך שתשמור אורח עולם שדרכו בה הרשעים שאף׳ הם■ חיו במחשך מעשיהם ואומרים מי רואינו ומי יודעינו, ועון זה גרם להם אשר קומטו בלא עת נגזרו בלא עיתים,' נהר יוצק יסודם נהר הוצק ונשפך על יסודם לטבעם במים זה דור המבול. (י״ו) ומה יפעל שדי לטוי פתי מה טובה פעל שדי למו, שנאמין לו. (י״ח) והוא מילא בתיהם טוב, ועצת רשעים רחקה מני, הם אמרו אינו רואה במעשינו, ואני אומי גם חושך לא יחשיך ממנו ועיניו משוטטים בכל הארץ. (י״ט) יראו צדיקים וישמחו, ראו צדיקים מפלתן של דור חמבול וישטחו זה נח ובניו. (כ) אם לא נכחד קימנו, כמו קימתושל אותו הדור, כמו בית אל ימצאנו ושם ירבר עמנו כמו עימו, כך ראיתי בפתרונו רבנא שלמה זצ״ל, אבל ר׳ מנח□ ביר׳ חלבו אחי אבא פתר קיטנו כמו קמינו ופת' דורות שהיו לפנינו נכחדו בעון שדרכו להם בדרך שאתה דורך אשר דרכו מתי און. (כ״א) הסכן נא עמו ושלם למוד להיות עמו ושלם ותהי בשלום, בהם תבואתך טובה. בדברים האלה תבואתך טובה. (כ״ד) ושית על עפר בצר, על אשר תשוב עריו, על הארץ חוסן מבצרים ובצור נחלים אופיר. (כ״ה) והיה שדי שופט בצריך, וכן תועפות לך, פת'יוסיף'את כל אשר לך למשנה. (כ״ו) ותשא אל אלוה פניך, לא תבוש להרים פנים אליו לשאול צרכיך הימנו. (כ״ו) ונדריך תשלם, מי שהוא מיצר נודר בשעת צרתו אם יתמלא שאילתו ויש לך שמתמלאת שאילתו ומשלם את נדרו ויש שאין שאילתו מתמלאת ואינו משלם מה שנדר, שהרי על תניי חודר הנדר, אבל אתה תשלם הנדר שתתמלא שאילתך וכשהוא אומי שאילתך תתמלא (כ״ה) ותגזר אמר ויקם לך, שלא תאמר על ידי נדר שנדרה בלבד תבא שאילתך אבל אם לא תדור לא תבוא שאילתך אלא כמו נדר כמו כן אם תגזור דבר שרצוני שיחיה דבר זח אותה שעה יתקיים לך, ועל דרכיך נגה אור הרבה בני אדם נוטלים עצה ודרך■ לעצמם וכסבורים שתאיר להם עצתם ונכשלים בה אבל אתה על דרכיך נגה אור, שתצליח את דרכיך. (כ״ט) ■כי השפילו ותאמר גוה, לא תאמר לעצמך תוכל להוציא בלבד אבל לא לאחרים אבל אפילו אם השפילו אחרים ואתה או' לפני המקום הרם אותו הוא שומע לך, ושח עינים יושיע, ואת שיהיה שח עינים בצרה הבאה בעוונו יושיע בעבורך. (ל) ימלט אי נקי מצרה בתפילתך, אי נקי, אין נקי, ונמלט בבור כפיך, בזכותך ימלט. ־ כ״ג (א) ויען איוב: ויאמר (ב) גם היום טרי שיחי, אחר כל התנחומים הללו טרי שיחי במקומו עומד כי אין הנח ומים בדבריכם, ידי כברה על אנחתי, מכת נגעי תקפה יותר מאנחת׳ שאני זועק וקובל לפי מכתי. (ג, ר, ה, ו, ז) ואמצא לשופטי, ואבינה מה יאמר לי לדעת הברוב כח יריב עמדי לא אך הוא ישים בי פת' אך לא הוא ישים בי עלילות שיורע" אני בו שאינו בא בטרונייא על בריותיו,