Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 5 · p. Seite 188

188 Wissenschastl(che Aufsätze. פשמפרש והולך. (י״ז י״ח) כמה נר רשעים ידעך פת' כמה יאי־־יך זמן ־ זה ויניע קץ שיכבה נר הרשעים מתי יבא עליהם אידם. ומתי יחלק לחם הקבה ייסורין והבלים כמו חבלי יולדה. למה הם מאריכים ימים שזרעם נכון לפניהם עימם וצאצאיהם ׳לעיניהם.- אם כדבריכם שמשלם לשונאיו אל פניו להאבירם יהיו הם עצמם כתבן לפני רוח וכמוץ גנבתו בסתו(?). (י״ט) אלוה יצפון לבניו, בתמיה׳ וכי׳ מרה טובה היא כן שזה הרשיע כל ימיו וימות י בשלום ואונו והשעו יצפון הקבה ללקות: לבניו מדוע ישא הבן את עון האב, ישלם אליו, אל הרשע ישלם לו רשעו, וידע פת' שיכיר שהרשיע לעשות (כ) ועיניו יראו כידו שברו (כ״א) כי מה חפצו בביתו אחריו י ומספר חדשיו ■חוצצו, כי מה הוא' חושש וחפץ בביתו אחריו אחר מותו ידאג מפורענות בחייו העתידה לבוא לבני ביתו אחר שמספר הדשיו חוצצו נקצצו, ויכלו לפני הרעה כי מי יבואנו לראות במה שיהא אחריו. (כ״ב כ״ג כ״דכ״ה כ״ו) האלוה ילמד דעת והוא רמים ישפוט אם יש בכם אחר במקומו של דזקבה שילמד לי דעת על מה המידה הואת נהוגה ברשעים׳ שהם מצליחין. והוא רמים ישפוט, פת' ויודיעיני כיצר הוא שופט את הרמים הרשעים אלא על כרחכם צדקת הצדיק לא יצילנו ביום צדקו ורשעת הרשע לא יכשל בה, והרבה יש רשעים שמניע אליהם כמעשה הצדיקים, אלא'כך היא המידה זה ימות בעצם תומו כולו שלאגן ושליו, אדם זה תראה שימות בעצם תומו בתוקף שלו ומותו שלאנן כמו שאנן, עטיניו לשון משנה כמו עוטנו בבית הבד, צוברין הזתים יחד, ושומנן עגול ומתעגל ומתאסף לתוכן כדי שיהא מוכן.לצאת כשעוצרו בבית הבד ואותו כלן שצוברין אותו כדי להיאסף שומנן לתוכו נקרא מעטן אף כאן מקום מכנם שומנו והיא חזה שלו נקרא עטיניו, ומוח עצמותיו ישוקה מחמת שהוא עב ושמן יש לו שיקני עצמות ■שהן מליאות מוח, ולא-בצדקתו ויושר לבבו, ווה ימות בנפש טרה ולא אכל בטובה, לא אכל בטובה י לא חטא לאלהיו, ושניהם יחד• על עפר ישכבו, והכול כאשר לכול מקרה אחד לצדיק ולרשע- ורימה הכסה עליהם, על שניהם על טוב ועל חוטא. .׳ (כ״ז כ״ח כ״ט) הן ידעתי מחשבותיכם ומזימות עלי תחמוסו יפתי מדמות שאתם חושבים בלב עלי ואתם מגלים מה שבלבבכם בפה, ואתם שואלים זה לוה ואומי איה בית נדיב הוא גדולתו של זה שראינוהו לשעבר בניו ובני ביתו כביה נדיב ועתה אנו רואים הוא וביתו חירב וחבירו משיבו הנני משיבך על איה שלך'שאתה תמים (ה) עליו ושואל איה בית נדיב תשובה לו כדיך (?) לאהל של וה היקרה כאהל של רשעים שהיום בנוי ופתאום הרב ומחר אתה שואל עליו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים, וכשאתם משיביץ תשובה זה אינה נכונה הניחו תשובותיכם ושאלו לעוברי הרך ופתי הלא תשאלו לבני אדם היודעים סידרו'■של ■ עולם ומנהגו, שאלתם כמו שאלו. ולפיכך אינו נקוד שאלתם כי הוא משמע לשעבר אבל שאלתם משמע לשון הווה כמו שאילתיו המשמע עכשיו שואלת אנכי אתו, ואותותם לא תנכרו. (ל) כי ליום איר יחשך ■ רע, ליום שנגזר הרעה לבוא בו היא באה בו ביום אם חרב ואם דבר אם אש, אבל אם הרעה מכזבת לא לסור מן הצדיקים ולא ליפול■ על הפושעים, וכל שנפגעו לה בין צדיק בין רשע הוא נכשל בה, רע שם דבר