Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 5 · p. Seite 183

183 Wissenschaftliche Aufsätze. ומלכודתו טמונה על נתיב שהוא הולך. (יב) יהי רעב אנו, יהי בנו הבכור, ואיד נכון לצלעו, היא אשתו השכבת אצלו. (יג) יאכל ברי עורו, פת׳ ענפים שיצאו מחלציו, ועדיין לא פירש מי אכלם, והולך ומפרש מי יאכלם, יאכל בדיו בכור מות, שר המות, כמו גם אני בכור אתנהו. (יד) ינתק מאהלו מבטחו, וו אשתו, שהיא מבטחו, דכת׳ בטח בה לב בעלה, ד״א ינתק מאהלו מבטחו, בטחון היה בטוח שישכון באהלו לעולם, בהשקט ובהבטחת, ינתק מאהלו יצערהו למלך בלהות מאת מלכי המלכים. (טו) תשכון באהלו מבלי לו מקרא וו מוסב לעיניין שלמעלה, וכן פת' ינתק מאהלו מבטחו, הוא אשתו!משכון באהלו מבלי לו. (טו) מתחת שרשיו יבשו אילו האבות שלו וממעל ימל קצירו אילו הבנים, קצירו הם הענפים שלו, כמו תשלח קציריה ער ים. (יו) וכרו אבר מני ארץ, אילו הבנים שהם וכר לאבות, וכן שלטה הוא או' וצ״ל ופת׳ בניו של צדיק שהם זכר לצדיק נשארים לברכה, ושם רשעים ירקב, פת' ובניו של רשע הולך וכלה, שם זה זרעו של אדם שכן הבן נקרא. אחר וקינו, כעיניין שנ' ויקרא בהם שטי, וכן בבבל הוא אומר והכרתי.לבבל שם ושאר ונין ונכד, אף כאן הוא או׳ ולא שם לו על פני חוץ, זה זרעו הנקרא על שמו. (יח) ינידוהו יניעהו. (כ) על יומו נשמו אחרונים, פח׳ אחרונים שעמדו אחריו, ששמעו את יום אידו אחזתם חיל וסער, כי יראו פן יקראם כמותו. (כא) אך אלה משכנות עול אך אלה הרעות מניעות במשכנות עול ורשע זה המעשה מניע במקום של רשע אשר לא ידע והכיר את אל, ואילו היית צדיק כמו שאתה אומר לא יגיע אליך מעשה הרשעים, שהרי נדעך אורך שלקית בגופך ונפלת בפח מוקש, אבדת אח נכסיך וקברת את בניך באין שריר במגוריך, ואין לך להתאונן אלא לשוב להק״יבה כי כל (א) ויען איוב (ב) עד אנה תגיון, מן יגון, עשר פעמים, עשר פרשיות .יש ער כאן בין פרשיותיו ופרשיות חבירו, ובכולן היתה כלימתו שהם היו מחזיק ין אותו בחוקת רשע ונם הוא כשהיה משיב להם דבר על כך נתבייש, ולא תבושו תחברו לי, חופרים עלי דברים אשר לא כן, לשון כרייה יתירה, תהכרו לי אלייץ פורלניט אמי בל״ע. (ר) אף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי, פת׳ גם עתה אם כדבריכם ששגיתי מה לכם שתכלימוני אין אחד מכם לוקה בעווני, אני הוא הלוקה על משוגתי. (ה) אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי, דעו איפוא כי אלוה עיוותני, אם וה פת׳ כמו אם תקריב מנחת ביכורים, שפת׳ כי תקריב, וכן פת' שני מקראות הללו, וחיבורם עתה כי אמנם אע״פ שתגדילו עלי דבריכם ותוכיחו עלי חרפתי, דעו איפוא כי אלוה עיוותני, עיוות משפטי, ומצורו עלי הקיף, שהקיף רשתו ומצודו סביבו(׳),.ושמא תאמר אצעק עליו (אליו צ״ל) וישמעגי, וינתק את המצודה, לכך נאמר הן אצעק חמס ולא אענה, אשוע ואין משפט, ולא אענה פת' ואיני נענה. (ח) ארחי גדר ולא אעבור פת׳ גדר דרכי בגזית ואיני יכול לעבור ובכל מקום שתמצא גדר הוא של אבנים כמו גרר אבנים נהרסה, ואילו (ואי לא צ״ל) גדר והיה אור