Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1856-01-01 · Heft 12 · p. Seite 472

472 לו ר־יזו Wissenfd'aftlid'c Auffatze. jv* ״.*♦■:ליזר ו*""“יו ו^דקי־ •אוד.!; ו: דבי־ים יש תיו שאה־ ׳מנב־ת כהו ש כ־ פ ־ש והולך, כ ויונקתו היוצא מגזעו לא תהדל, ויעל כיונק לפניו, קצי־ הוא חרא 7( דבר «׳/ <יןי• יץחו ,««חW/,» 1—׳ ־*- W * ך־ר־י- פחח, חציו קמץ וחציו ב״צא־י כסו קחייכ rr י״מש^ס כ* אי א. 1. m-i . -כ! ש*:כ-ח, וגב־ הקוד. אס" לאה¬ ויגיע ויחל ש ד, יא) וגה־ ימות ואיד, וכן אזלו מים כד.' ים, לים סחפ״צס י־רל יוב ויו^ לללוכזו •ליי‘•^. לוא *ם"" אל כי לול ד, רום כל" אם יל ""ם וים״ם ־־ ילא •קוב, למדהה •ן׳ ('ב) ואיש ים ונזחמלא. ל ל אפי׳ כדצדלך וחלף לו -S ו¬ כוח ר כו •י^י־א לרן מן לאדם ללח, וגם ד 'צחק סיר׳ מאיר הפייט טסיבוגא מסייע לדב~י שי" כ פ לכי דד, אזלו כדם כד.י ים, •יין— (■£%«* וי* «*«*י י""**' י*«\ ^י♦ * #**«"««י• ל^!\ויו"יי' <«« f hm mm Am iX mm m mm f mm I I ’ | I I | I '/ ר* 'f J rnm *r ר« r* / % mm H ז mm• די^איל חטתייייי יץ* ידי* ♦vv*־vr י" ריר יי׳י‘*, 1v»*♦ - ——v*S־־ ** '־’ריידיז — ׳־■*^׳ ׳ 11<׳---, -י י *! ׳י* יי1 יי ין ״ י *׳ ן ׳י«, ׳־• — •* ׳<׳ 1 ׳״*י'«,, *־־׳״, — ׳צחצסחחו וחסחי״הו ב״צאול 'צ לא ח־־אז־ו בעליה ער יציב אפך שדזזכי~-ו. אימהי :וא ה־ כל ימי צבאי אי S-N ני־וא ה־, לפיכן :"ו ט״ז) אה דמו וי דדלי הי ד"; מן העולה, וזו היא תקוות• ימתק־א ואנכי אענך, למעשה ידיך תכפו", פת׳ אה לא אענך ולא היממו־ על המאתי, אינך ממתין על המאתיי, .להיפרע כמו ואכיו ׳ממד את הדה־, המתין •מיתק-ה, והלשין משנה. אוה־ אדה לד,בידו שמו־ לי הצד ע״ז פלונית, המתן■ דז> תהיה הצ־ו־ הנן!;פ־צ-^’בככ־ וההגלית ימלא יאכד, ותטפל על עווני. ■פת׳ ולא עוד אלא ש?י־־^ רוזהיף על עווני. (קו ואולב הד נופל יבול, נה זה מן הדה־יה ימלא אבד* תקוותה ולא ננו־ו למי אפי׳ אהד שיפקדו ממונם (?) כמו •מספדש והולך, הד נופל, אפי׳ לאת־ שייפול ממקום גוכתו, ובן צו־ שנעתק ממקומו, כל הדתלתה ותקותה ׳מהיד, לתה המקרה •מנעקי־ו משה ״מה (׳׳} לה כמו כן במקום שמונחים עתה, אם ׳מם צמתו עליתם אילנות ודשאים אף כאן יצמת עליהם מוצא דשא ואילנות. (יטו אהנ*ב •מהקו מיה, וכן אה המים שוחקים את האבנים ושוטפין כפי־יה של אבן לעפ־ א־ץ אותה הועלת שהייתה לו מקודם להן, בשהייתה אבן שלימה יש לת ו.ה עתה אה צמה,' עליה מתהילת דשאים או אילנות ו.ב עתה כשנ׳מהקת לעפה, אי(?) אפ׳מה ש־צמה בהם כל כך הגדל בא ־ץ, אבל הקות אנרגי האבדה, משמת, אבל (יהל צ״ל) פת' כמו יפול כמו נהל תבול דית־ו, שפת׳ ניפול הפול, וכן כנבל עלה דישעיה, שפת׳ יעלה (ט״ס). ספיחיה, אלו השחקים של אבן ששתקן תמים וכתתודו לעפד ארץ, כל• דבר הנופל מן העיק־ נקיא ספיח. (כ) תתקפיהו לנצה, פת׳ כשאחד נוטל תקפו ממנו הרי הוא אבוה לנצח. ותרהת תיבות מצינו כיוצא בדה שטשמשיס עיקוה ועיקור, הפעיפותיו קוננו, פת׳ בענפיו קוננו, מסעף פאוהת, פת׳ כורת סעיפוחיו וישרישבירניירד אף כאן חתקפיתו, פת׳ משעת שאתת נוטל תקפו ממנו