Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1856-01-01 · Heft 12 · p. Seite 452

452 P 1י ön i cifche Altertln'iiiier. aber nur bis in die Mitte der Zeile 13 der großen Inschrift. Sie bat auch einige kleine Abweichungen, wovon weiterft. In folgendem geben wir die große Inschrift nach den Zeilen, Buchstaben nnd Lucken. Um nicht der Deutung vorzugreiseu, ist dnrchgebend כמ:פצ gesell. Auch muß bemerkt werden, daß die Buchstabe» " nnd ר einander im pbi'uieiicbeu Alphabet ziemlich ähnlich snngesäbr wie i» der ^nadratschrisft sind, und oft zweifelhaft bleibt, ob ת oder ר zu lesen sei. 1 בירהנל בשיהעפדוארבע—1^ J |9i:'מלנא־צמ נ עו~ סלכצרנם 2 בנמלכחבנתמלכצדנמדב־מלכאיצמנעזר מלב צד*. מ לאטד נגזלת 3 בלעת־בנססכיממאזרםיהמבנאלסתויצננאננבחלתזובקב־ז 4 בטקטא׳צנגחקנטי את כלטטלבתובלאדמאל'פתד.א*ה מ־צכבזו 5 אל יבקיצבנטנם יאי׳צמבי. מנמואל״צאא־ת תלתמיצבבי ואליעט 6 סנבמ׳צבז עלתמיצכביעני א־אטאדמכל־דב':כאל־־צמעב־נס ככל סמל כתו 7 אדמא׳ציפח־ עלהמ׳צבבזאטא׳צ״צאא־חתלת מ׳צבביאמא׳ציעממנבט 8 •צבנזאליבילמס־צבבאהיפאמואל'קבר בקבר ואל יכן לבכגוזרע 9 תהתנמייסגדנב תאלומתקר־צמאהסמלכאדרא׳צמ׳צלבנמ לק 10 צתנטאיתמטלכתאטאדטהאא׳ציפת־ עלתמ׳צכבזאמא׳צ י׳-צאא־ית 1 ו הלתזואתתז־עממלתתאאסאדמםחמתאל־בנלמ׳גג־יצלממו 12 סרלמעל ותא־כח׳טתתת׳צנדצכאנכנהננגזל־כלעתיכנמב 13 כימסאז־נדתמבנאלמהאנכ כאנבא־צמנעז־מלבצדנמב: (ו׳ >׳• § מי!כתב:המ^כצדימנ:ב:מלכא״צמ:עלר מי^כצדנט ואמיאמע״צתרח 15 כתנת ע׳צת־הרבתג תמלבתבתמלכא־צמנעז־סלכ עדנמאטבנגאיחבח , י!' 19 אלים אי .... הבצדגארצימוישרנאיתעשתתה׳עטמאדרט ואניח: 3) Diese Ilolizen über die kleine Inschrist finden sich bei Ewald. stu bedauern ist, das! nichk auch von ihr ein Lichtbild >»'»01»»,en wurde. Auch läßt der Ausdruck ״als man .... untersuchte fand man" (wörtlich nach Ewald S. 7) ungewiß, wer der Untersuchende und Findende war. i) In dem Lichtbild bei Ewald!, welches aber ein Druckfehler ist. (s. l'dbl't lieft S. צרג־ ט. Bei Munk richtig -. 5) Bei den vier Buchstaben .תרבר fehlt etwas am Fuße, das aber leicht zu ergänzen ist. f>) Hier die große Lücke von etwa sechs Buchstaben.