Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1856-01-01 · Heft 9 · p. Seite 349

340 Wissenschaftliche Aufsätze. קם הקומה, רם תרומה, בא תבוא־ גף תנופה, כשם דבר כן היה לומר סן עף תעופה בשתי או בשת־ אותיות שורש, ועור אם בשאר דיקדק לומר תעופה שם דבר עצמו הוא נמצאת הח־״ו שורש, ועוד לדב־י האומדים תעופה שם דבנא (צ״ל דבר הוא) אם ריקדק בתיבה של אותיות תעף ולא מציגו ההי׳יו נשרשת בלשון עיפה ועיפתה לפני עין בראש פעל וגם חי״ו של עיפהה אינה לא יסוד ולא שורש ני החי״ו נכנסת כמו היו של אימתה ועוולהה. (יה) והפרת, אף הוא לשון בטחון כמו יהפרו בעמק ישיש בכח. (יט, כ) ורבצת ואין סהריד, אפי׳ כשתשכב אין טישיהריד אותך, שבנוהו. שבעולם בדמן שארם ער ונשמי■ מחרב אויב אויבו נמנע ממנו, מלבקשו, אבל בזמן שנואש מהרב ארב וישן לו אויבו יארוב לו ומחר־דו אבל אהה לא כל כך תהיה בשלוה שאפי׳ כשתרבץ ואין מהדיר, כל הנהמות הללו יבאו לך, לו הבינות ליבך ופי־שת עליו בפיך. עכשיו שלא עשית כן אירע לך כמעשה ה־שעים ׳ברין הוא שעיני רשעים תכלינה ומניב אבד מנחם כמו מרם, ה״י הנכנסת בתיבה בעיניין זה נהוגה לינקר בקמץ גדול כמו ובליעל כקוץ מ י נד ס־ל־ם במו בולם. מפה נפש דאבון נפש כמו הפח בהורים כולם, וכן את נפש בעליה היפהתי. (יב> (א) ויען איוב (ב, ו.) אמנם בי אתם עם, אני איש נבוב ׳בלא לב, ואתם עם, אני עייר פרא, ועמכם תמוה הבמה, בשתמותו חמות ההבטה עטכם, שאינה עם כל אדם כי אם עמכם, הלא גם לי לבב כמוכם. לא נופל אנכי מכם, לא פחות אנכי מכם, ולא תאמרו אנכי לברי לא גרוע מכם אבל שאר בני ארם כבלים מכם לבך נאט־ ואין (צ״ל ואת) טי אין כמו אלה, הבל חכמים ככם. (ד) שחוק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו, בדבר זה שאני הווה ל׳עיי לשחוק שהם משהקים על צדיק חמים כמוני, צדיק תמים, פח׳ צדיק שלם, חטים אינמיר בל״ע. (ה) לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל כדאט׳ איוב להביריו מפני שאתם בשלווה אתם משהקים עלי שהגיע הרעה עלי ואינכם שטים על לב, שבל טי שהוא בשלווה אל יתייאש עצמו מן היעה, יש דברים הרבה שארם בו עליהם שאינו סבור שיבשל בהם לעולם, וסוף שבהם הוא נבשל יותר, בנוהג שבעולם לפיד אחד אש־ שתי קצותיו אכלה אש ותוכו נהר ולא יצלח לכל מלאכה מושלה בפרשת דרכים והוא לבוז. לעשתות שאנן, לאדם עב ושטן היושב שאנן כמו שמנו עשתו דירמיה וסוף אוחו לפיד נכון למועדי רגל שימעד בו רגליו ההולך שאנן ויפיל (צ״ל ויפול) אף כאן שהוק שאתם משהקים עכשיו שאין אתם יראים פן יהיה לכם למוקש, ומי יורע אם סופכם יהיה לכם שחוק זה למכשול עון. (ו, ז, ח, ט, י) ישליו אהלים לשדרים ובמהות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו, מסורת הדבר זה ביד הבריות, אם תראה לשדרים שישליו אהלים אם אחה רואה למרגיזי אל משכנות שלהם בטוחות אל תאמן שלצורך השדרים ישליו אהלים, אהליהס, ולצורך מרגיזי אל יהיו משכנות□,־ בטוחות, כי לא יתקיימו